בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
5784/09
ע"פ
5836/09
ע"פ
6937/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט נ' הנדל
המערערת בע"פ 5784/09:
המערערת בע"פ 5836/09:
המערערת בע"פ 6937/09:
מדינת ישראל
סברין אבו רקייק
מנאל אלפזראת
נ
ג
ד
המשיבים בע"פ 5784/09:
1.סברין אבו רקייק
המשיבה בע"פ 5836/09
המשיבה בע"פ 6937/09:
2. מנאל אלפזראת
מדינת ישראל
ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בת.פ. 8353/07, שניתן על ידי השופטת ח' סלוטקי
תאריך הישיבה:
כ"ח בטבת התש"ע
(14.01.10)
בשם המערערת בע"פ 5784/09
בשם המערערת בע"פ 5836/09
בשם המערערת בע"פ 6937/09
עו"ד אוהד גורדון
עו"ד שמעון תורג'מן
עו"ד מריה מזאוי-מרשי
בשם המשיבים:
בשם שירות המבחן:
עו"ד תורג'מן שמעון
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
1.
המערערות, סברין אבו רקייק (המערערת בע"פ 5836/09) ומנאל אלפזראת (המערערת בע"פ 6937/09), הן אחיותיהם של ערף אבו רקייק ומוחלס אבו רקייק, שבחודש דצמבר 2007 הורשעו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ברצח אחותם, ונדונו למאסר עולם. במהלך משפטם של ערף ומוחלס העידה המתלוננת, אקרם אלרביע מטעם התביעה, ונראה כי על רקע זה גמרו המערערות ואמן – ודחה אבו רקייק - אומר לפגוע בה. על פי הנטען בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי, הגיעו המערערות ואמן בשעת צהריים לביתה של המתלוננת בתל-שבע, תקפו אותה וחבטו בה במקלות. בעקבות כך איבדה המתלוננת את הכרתה, ובהמשך הועברה לבית חולים שם אובחן כי היא סובלת מחבלות בכל חלקי גופה ומשברים במרפק ובפיקת הברך.
2.
המערערות הודו בעובדות האמורות בגדרו של הסכם טיעון, והורשעו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין. בעקבות כך נדונו המערערות לששה חודשי מאסר על דרך של עבודות שרות ו-12 חודשים מאסר על-תנאי.
כנגד גזר דין זה הוגשו שלושה ערעורים. בשניים מהם (ע"פ 5836/09
ו-6937/09) משיגות המערערות על חומרת העונש, בעוד שבע"פ 5784/09 מלינה המדינה על קולתו.
3.
" העבירה בה הורשעו [המערערות] שנסיבות ביצועה הן חמורות, זאת גם ביחס ל[אמן] שהורשעה במתן סיוע לעבירה. בעקבות עדות המתלוננת כנגד בני משפחת [המערערות], אשר הורשעו ברצח אם המתלוננת. המערערות הכו את המתלוננת בכל חלקי גופה באמצעות מקלות ו[אמן] עודדה אותן להמשיך במעשיהם. [המערערות] חברו יחד לתקיפה פראית ומשולחת רסן במתלוננת, תוך שימוש כאמור לעיל, במקלות, זאת בעידודה של אמן להמשיך ולהפליא במתלוננת את מכותיהן. תוצאות האלימות שבצעו [המערערות] במתלוננת היו בחבלות קשות וחמורות בגופה של המתלוננת, עד כי גרמו למתלוננת נפיחות, שפשושים ושברים ביד ובברך. המתלוננת נזקקה לטיפול רפואי ועברה הליך כירורגי לתיקון השברים".
דברים אלה, אותם ציטטנו מתוך גזר דינו של בית המשפט המחוזי (ראו עמ' 9 ואילך), מקובלים עלינו במלואם, ולהם נוסיף נימוק אחר, חשוב באותה מידה, היינו, שהפגיעה במתלוננת נעשתה על רקע עדותה במשפטם של אלה שרצחו את אמה. עדים בעבירות מסוג זה מרבים למלא פיהם מים, הואיל ונדמה כי החשש מנקמתם של בני משפחת הנאשמים גובר לעתים קרובות על חובתן להעיד אמת. המתלוננת העזה ללכת נגד הזרם, מתוך הנחה כי היא ממלאת את חובתה כלפי גורמי החקירה ובית המשפט, ונדמה כי כיום, לאור גזר דינו של בית המשפט המחוזי, יש לה סיבות טובות להרהר אם בחרה בחירה נכונה.
בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לחומרה בה ראה את מעשיהן של המערערות. אכן, מדובר בנשים נעדרות עבר פלילי, אולם מעשיהן מעידים על פרץ קשה של אלימות שגרם למתלוננת חבלות קשות. זהו אפוא מקרה מובהק של פגיעה בעדים, ואנו חוששים שמרמת הענישה שיושמה, עלול לצאת מסר שגוי לפיו בית המשפט נוהג להקל בעונשיהם של נאשמים המתנכלים לעדי התביעה, ואם מסר זה ייקלט בציבור, כי אז יביא הדבר לשיבוש חמור במלאכתן של רשויות החוק. לא נעלמו מעינינו נסיבותיהן האישיות הקשות של המערערות, אולם מתוך תסקיריו של שירות המבחן עולה כי הן לא הפנימו עד תום את חומרת המעשים, ואת הנזק שגרמו לזולתן. בנסיבות אלו שוב אין ספק כי העונש שהושת על המערערות נוטה לקולה יתרה, ומכאן החלטנו לדחות את הערעורים שהגישו המערערות. מאידך, מתקבל ערעור המדינה, ולאחר שנתנו את דעתנו להלכה לפיה אין בית משפט שלערעור ממצה את הדין עם נאשמים, החלטנו להעמיד את תקופת המאסר בפועל בה ישאו המערערות על 12 חודשים.
המאסר המותנה והחיוב בפיצוי שנכללו בגזר דינו של בית משפט קמא – יעמדו בעינם.
שתי המערערות תתייצבנה לשאת בעונשן במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. סברין אבו רקייק תעשה זאת ביום ט"ז בשבט התש"ע (31.1.2010), עד לשעה 10:00. נוכח הריונה של מנאל אלפזרארת, תידחה התייצבותה לשלושה חודשים לאחר הלידה ולא יאוחר מיום 1.9.2010.
ניתן היום, ב' בשבט התש"ע (17.01.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט