פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 5804/10 מחמוד תמימי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ערעור על חומרת עונש בגניבת רכבערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בפלילים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הודה בניסיונות לגניבת רכב ונהיגה ללא רישיון וערער על חומרת עונש של 12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור, וקבע כי שיקולי הקולא והחומרה נשקלו כראוי, וכי אין פגם בכך שנגזר מאסר ממש נוכח מידת הנזק הכרוך בעבירה ותוצאה מתונה יחסית.

העובדות

המערער והנאשם הנוסף ניסו לגנוב רכב חונה בלילה ונהגו ללא רישיון. המערער הודה בעובדות והורשע, ונדון ל-10 חודשי מאסר ומאסר על תנאי, וכן הופעל מאסר מותנה במצטבר, כך שהמאסר הכולל עומד על 12 חודשים. בנוסף הוא הואשם בניסיון גניבת מכונית נוספת בחודש דצמבר 2009.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם נכון היה בית המשפט המחוזי לגזור על המערער מאסר ממש בגין ניסיונות לגניבת רכב?
  2. 2.האם נתן בית המשפט המחוזי משקל נאות לעדר הרשעות קודמות, לתסקיר החיובי, להודאה ולחרטה של המערער?

הלכות

  1. 1

    בעבירות גניבת רכב, שהן עבירות נפוצות הגורמות נזק כלכלי ועוגמת נפש לבעלים, אין מקום להתערבות בעונש שכלל מאסר ממש.

    ״מדובר במי שניסה פעם אחר פעם לגנוב רכבים, וכידוע זו עבירה נפוצה בה כרוכים נזק כלכלי ועוגמת נפש לבעלים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ניסיון לגניבת רכב
  • נהיגה ללא רישיון נהיגה
  • חומרת העונש
  • ענישה נוהגת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

5804/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט י' עמית

המערער:

מחמוד תמימי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בירושלים, מיום 30.6.2010, בת.פ. 377/09 שניתן על ידי כבוד השופט א' כהן

תאריך הישיבה:

י"ט בשבט התשע"א

(24.01.11)

בשם המערער:

עו"ד פראג הישאם

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן למבוגרים

עו"ד איילת קדוש

גב' ברכה וייס

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בתאריך 12.5.09, בשעת לילה, נהג עאהד סלאימה (להלן: עאהד) ברכב מסוג פיאט, אף שאותה שעה לא היה מורשה לעשות זאת, ועמו נסע המערער, מחמוד תמימי, (להלן: מחמוד). נטען, כי השניים ניגשו לרכב חונה מסוג סובארו, פתחו את דלתו ואת מכסה המנוע, מתוך כוונה להניע אותו. בשלב כלשהו הם עזבו את הסובארו ונסעו מהמקום, אולם לאחר זמן מה שבו לשם ועאהד ניגש לרכב וסגר את מכסה המנוע, והשניים המשיכו בנסיעה כאשר בשלב זה נהג מחמוד בפיאט. באישום זה יוחסו למחמוד עבירות של ניסיון לגניבת רכב ונהיגה ללא רישיון נהיגה.

למחמוד יוחס אישום נוסף בו נטען כי באחד הלילות של חודש דצמבר 2009 הוא ניסה עם שניים אחרים לגנוב מכונית אחרת.

הן מחמוד והן עאהד הודו בעובדות המפלילות שיוחסו להם, ובעקבות הרשעתם נדון מחמוד ל-10 חודשי מאסר ומאסר על-תנאי, וכן הופעל מאסר מותנה שעמד נגדו, חלקו במצטבר, כך שתקופת מאסרו הכוללת עומדת על 12 חודשים. עאהד נדון ל-5 חודשי מאסר.

הערעור שבפנינו מופנה נגד חומרת העונש. נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל נאות לכך שלמחמוד לא היו עד לאירוע זה הרשעות קודמות, לתסקיר החיובי שהגיש שרות המבחן, להודאתו וחרטתו ולנסיבותיו האישיות, וכתוצאה מכל אלה חורג העונש מרמת הענישה הנוהגת. גם עאהד הגיש ערעור נגד גזר-הדין (ע"פ 5857/10), אולם קודם שנשמע הוא ביקש לחזור בו והערעור נדחה.

אין בידינו לקבל את ערעורו של מחמוד. שיקולי הקולא כמו גם השיקולים לחומרה היו לנגד עיניו של השופט המלומד של בית המשפט המחוזי, והוא נתן עליהם את דעתו קודם לגזירת העונש. יתרה מכך, מדובר במי שניסה פעם אחר פעם לגנוב רכבים, וכידוע זו עבירה נפוצה בה כרוכים נזק כלכלי ועוגמת נפש לבעלים. איננו סבורים כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר כלל בגדר הדין גם רכיב של מאסר ממש, בפרט נוכח התוצאה המתונה אליה הגיע.

אי-לך, הערעור נדחה.

המערער, מחמוד תמימי, יתייצב לשאת במאסר שהושת עליו ביום ג' באדר א' התשע"א (11.2.2011), עד לשעה 10:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים.

ניתן היום, י"ט בשבט התשע"א (24.01.2011).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1בעבירות גניבת רכב, שהן עבירות נפוצות הגורמות נזק כלכלי ועוגמת נפש לבעלים, אין מקום להתערבות בעונש שכלל מאסר ממש.