ע"פ 581/98 משה גולדשטיין נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית-משפט השלום, על-פי הודאתו, בעבירות של השמטת הכנסות והתחמקות מתשלום מס הכנסה ומע"מ. עונשו נגזר, בין השאר, ל15- חודשי מאסר לריצוי בפועל. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על חומרת העונש, ומועד תחילת ביצוע עונש המאסר נקבע ליום 1.2.98. בית-המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה בידי המבקש.

המבקש לא אמר נואש, וביקש ארכה נוספת לתחילת ביצוע עונש המאסר. בית-המשפט העליון נעתר לבקשה, ובהחלטתו מיום 29.1.98 קבע כי תחילת ריצוי העונש תהיה ביום 22.3.98. בהחלטתו זו האחרונה הוסיף בית-המשפט וקבע כי נעתר הוא לבקשה "מטעמים הומניים גרידא תוך ציון והדגשה כי מדובר בדחייה שלאחריה לא תינתנה עוד דחיות נוספות".

היום הוא יום 19.3.98, ובקשתו של העותר עתה היא כי אוסיף ואורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר - אשר תחילתו אמורה להיות ביום 22.3.98 - לחודשיים ימים נוספים, והכל תוך תקווה כי במהלך חודשיים אלה יזכה המבקש לחנינה מאת נשיא המדינה. המדינה מתנגדת לבקשה, בטוענה, בין השאר, כי הגשת בקשת חנינה לנשיא אין בה, כשהיא לעצמה, טעם לעיכוב ביצועו של גזר-דין מאסר (בש"פ 1835/93 - קלווין , פ"ד מז(2) 101).

עיינתי בבקשה ובנספחותיה, ולא נמצא לי כי ראוי להוסיף ולעכב את ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש. כאמור בהחלטת בית-המשפט מיום 29.1.98, על המבקש להתייצב לריצוי עונשו בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ביום ראשון 22.3.98, בשעה 10:00 בבוקר.

היום, כ"א באדר תשנ"ח (19.3.98)

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

98005810. G05