פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 5816/06 רמי פארס נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ענישה בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירותערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המערער הורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שדקר את המתלונן בגבו לאחר שהשתלט על הסכין שהחזיק. בית המשפט העליון דחה את הערעור על גזר הדין, וקבע כי יש להילחם באלימות ברמת ענישה מחמירה, וכי המלצת שירות המבחן לעבודות שירות אינה מצדיקה התערבות.

העובדות

המערער והמתלונן התקוטטו, והמתלונן החזיק בסכין. המערער חילץ את הסכין מידו תוך שנפצע, ולאחר מכן דקר את המתלונן פעמיים בגבו. המערער הודה והורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר ו-12 חודשי מאסר על תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש עילה להתערבות בערכאת הערעור בגזר הדין שהטיל מאסר בפועל בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות?

הלכות

  1. 1

    מקום שהנאשם השתלט על הסכין וחלפה הסכנה, אין מקום או צורך לדקור את היריב, והדקירה מחמירה את העונש.

    ״משעה שהמערער השתלט על הסכין, חלפה הסכנה שנשקפה לו, ושוב לא היה מקום או צורך לדקור את יריבו.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש להילחם באלימות ללא פשרות, גם באמצעות רמת ענישה מחמירה.

    ״בפנינו פן נוסף של האלימות שפשתה בחברה בישראל, ובזו יש להלחם ללא פשרות, גם על ידי הנהגתה של רמת ענישה מחמירה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה חמורה
  • נסיבות מחמירות
  • רמת ענישה מחמירה
  • אלימות
  • עבודות שירות
  • שרות המבחן
  • סכין
  • עבר פלילי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 5816/06

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופטת ד' ברלינר

המערער:

רמי פארס

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 29.6.06, בת.פ.

5031/06, שניתן על ידי כבוד השופט א' שיף

תאריך הישיבה:

כ"ג בכסלו התשס"ז

(14.12.06)

בשם המערער:

עו"ד אחמד חמזה יונס

בשם המשיבה:

בשם שרות המבחן:

עו"ד עמית אופק

גב' אדוה פריד

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

ביום 13.8.04 התפתח ויכוח בין המערער לאחר (להלן: המתלונן). אותה שעה החזיק זה האחרון בסכין, והמערער חילצה מידו תוך שהוא נפצע, ובהמשך דקר את יריבו פעמיים בגבו.

המערער הודה בעובדות אלו, ובעקבות כך הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, נגזרו למערער 12 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 7000 ש"ח.

המערער הנו אדם צעיר ללא עבר פלילי, ושרות המבחן, שלא איבחן קווים אלימים באישיותו, המליץ להסתפק בהטלת מאסר בו יוכל המערער לשאת בדרך של עבודות שירות. המלצה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא, ולהשקפתנו כך נכון היה לעשות. אכן, נטל כבד של אשם מונח לפתחו של המתלונן, אולם, משעה שהמערער השתלט על הסכין, חלפה הסכנה שנשקפה לו, ושוב לא היה מקום או צורך לדקור את יריבו.

הנה כי כן, בפנינו פן נוסף של האלימות שפשתה בחברה בישראל, ובזו יש להלחם ללא פשרות, גם על ידי הנהגתה של רמת ענישה מחמירה. נוכח זאת, ולאחר שנתנו את דעתנו גם לנימוקים לקולא, איננו סבורים כי הוכחה עילה להתערבותנו בגזר הדין, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.

המערער יתייצב לשאת בעונשו בבית המשפט המחוזי בחיפה, ביום כ"ד בטבת התשס"ז (14.1.07), עד לשעה 11:00.

ניתן היום, כ"ג בכסלו תשס"ז

(14.12.06).

ש ו פ ט ש

ו פ ט ת ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מקום שהנאשם השתלט על הסכין וחלפה הסכנה, אין מקום או צורך לדקור את היריב, והדקירה מחמירה את העונש.
  2. 2יש להילחם באלימות ללא פשרות, גם באמצעות רמת ענישה מחמירה.