ע"פ 5819/21 עומר עודה נ. מדינת ישראל

המשנה לנשיאה נ' הנדל:

מונח לפנינו ערעור נגד חומרת עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער – 33 חודשי מאסר – שהורשע, לפי הודאתו, בעבירות של נשיאת נשק ותחמושת שלא כדין, שיבוש מהלכי משפט, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. על המבקש הוטלו גם עונשים של מאסר מותנה וקנס.

על פי עובדות המקרה, שוטרים שמעו קולות ירי סמוך למקום שבו שהה המערער. כשהגיעו למקום החל האחרון להימלט מהם כשהוא נושא בידו נשק דמוי תת מקלע, ובתוכו מחסנית ובה כדורי תחמושת, אותם נשא בלא רשות על פי דין. במהלך המרדף – שבסופו נעצר המערער – הוא השליך את הנשק מעבר לגדר של שכונת מגורים.

הסנגור שם את הדגש בכך שנכון היה למקם את המערער בתחתית מתחם הענישה שנקבע. תשובתנו לכך היא כי המערער הורשע במספר עבירות, ובעיקר עבירת הנשק. עבירות אלה פוגעות בחברה אף יותר בתקופה האחרונה. התגובה חייבת להיות החמרה בענישה, לעומת העונשים שהוטלו בעבר, תוך התייחסות לנסיבות המעשה והעושה. מנקודת מבט זו, עונש המאסר אינו חמור ואין מקום להתערב בו. המקרה הינו חמור, בעיקר מבחינת עבירת הנשק על רקע נסיבות העניין.

הערעור נדחה.