פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"פ 5854/01
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המבקש
:
אחמד
אבו ראס
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערעור
על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 16.7.01 בב"ש 2245/01 שניתנה על ידי
כבוד השופט י' כהן.
בשם המערער: עו"ד
ראפי מסאלחה
בשם המשיבה: עו"ד
אריה פטר
החלטה
המבקש, צעיר יליד 1981, נידון בבית משפט השלום בנצרת ל- 18 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע על פי הודאתו בעבירות של פריצה לרכב כדי לבצע גניבה, גניבת דבר מתוך רכב וסחיטה באיומים. בא כוח המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ובו טען כי המבקש הודה בחקירתו במשטרה במעשים המבססים את עבירות הפריצה והגניבה בלבד, ולא הודה בעבירת הסחיטה באיומים וכי הוא לא הבין את משמעות הודאתו הגורפת בעובדות כתב האישום. כן טען כנגד חומרת העונש שהושת על המבקש.
בבית משפט השלום ביקש הסניגור כי ביצוע העונש יעוכב לפרק זמן של 10 ימים עד להגשת הערעור לבית המשפט המחוזי. המדינה לא התנגדה לבקשה, אך בית משפט השלום (הנשיא ת' כתילי) דחה את הבקשה והמבקש החל בריצוי עונשו מייד לאחר מתן גזר הדין. בית המשפט המחוזי (השופט י' כהן) דחה אף הוא את בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע עונשו ועל החלטה זו מערער המבקש לפניי.
לאחר שעיינתי בבקשה החלטתי כי טרם אתן את החלטתי בבקשה לגופה, יש מקום לכך שהצדדים להליכים יפנו במשותף לבית המשפט המחוזי בבקשה להקדים את שמיעת הערעור. בית המשפט המחוזי (הנשיא י' אברמוביץ) נענה לפניית הצדדים והורה על הקדמת שמיעת ערעורו של המשיב מיום 16.10.01 ליום 4.9.01. כעת נדרשת ההכרעה בבקשה לגופה.
הוטרדתי מכך שמדובר בצעיר אשר זה לו מאסרו הראשון והוא החל לרצותו ללא דחיית ביצוע אף כי התביעה לא התנגדה למתן עיכוב הביצוע. אולם עתה, כאשר המבקש כבר מרצה את עונשו בבית כלא, ההחלטה העומדת להכרעה בפניי אינה שאלת עיכוב ביצוע העונש אלא שחרורו של המבקש בערובה ממאסר בסמוך למועד בו יתברר ערעורו לגופו. בתנאים שנוצרו ובמאמץ שנעשה כדי להקדים את שמיעת ערעורו נראה כי אין הצדקה לשחררו ממאסר בשלב זה של ההליכים. יש לקוות כי ההכרעה בערעורו של המבקש אכן תינתן בהקדם ושם יבחנו לגופן הטענות אשר הועלו בפניי.
אשר על כן, הערר נדחה.
ניתנה
היום, י"ז באב התשס"א (6.8.2001).
ש
ו פ ט ת