פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
5863/10 - ו'
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבה:
אנג'ליק סבאג גוטייר
בקשה לעיון חוזר מיום 22.2.11 מטעם המבקשת
בשם המבקשת:
עו"ד רחל מטר;
עו"ד אפרת גולדשטיין
בשם המשיבה:
עו"ד רן תגר
החלטה
א.
המשיבה הורשעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ביום 19.7.10, תפ"ח 1067/07) ונדונה ל-30 חודשי מאסר לריצוי בפועל (בניכוי 9 חודשי מאסר) ולמאסר על תנאי. היא עירערה לבית משפט זה, ערעורה נשמע (ביום 20.1.11) וממתין לפסק דין.
ב.
בהחלטתי מיום 16.8.10. עוכב הביצוע, תוך השארתם על כנם של תנאים מגבילים, ובהן מעצר בית באיזוק אלקטרוני, הפקדה וערבויות, עיכוב יציאה והפקדת דרכון. כנמסר ההפקדה היא בת 50,000 ₪ (ממנה חולטו בעבר 2,000 ₪); מעצר הבית במצבו כיום הוא לילי כנמסר (בין 2300 ל-0700).
ג.
המדינה הגישה (ביום 22.2.10) בקשה לחילוט ערבות ולשינוי בתנאי השחרור, שכן המשיבה מפרה את התנאים, בפרט את החובה לאיזוק אלקטרוני; קו הטלפון שלה מנותק למעלה מחודשיים, למעט עשרה ימים שתחילתם ביום שמיעת ערעורה, ואין זו הפעם הראשונה (חולטו כאמור 2,000 ₪ מסכום ההפקדה). יצוין כי כמובן קיומו של האיזוק האלקטרוני מותנה בקו טלפון של "בזק".
ד.
בדיון (28.2.11) טענה עו"ד גולדשטיין למדינה כי חרף אזהרות ממשיכה המשיבה להפר את התנאים.
ה.
לטענת המשיבה, שאינה כופרת בהפרה, קו הטלפון היה מנותק בשל אי תשלום חשבונות, וזאת במשך 43 ימים (ולא למעלה מחודשיים); בעל הבית של דירתה השכורה הודיע על מכירת הדירה, והיא הודיעה לפרקליטות (14.2.11) על מעבר מקום, ובינתיים כבר החלו פועלים משפצים את הדירה עם מכירתה, וב-23.2.11 מצאה את חפציה מחוץ לדירה. לטענתה הודיעה על כך ליחידת האיזוק האלקטרוני ולמשטרה. מצבה הנפשי של המשיבה, כך נטען, אינו יציב והיה גם נסיון התאבדות; היא אינה יכולה להימלט, כי דרכוניה הצרפתי והישראלי הופקדו. היא מעוניינת, כך נאמר, לעבור לדירה ברח' שתולים 70 א' בתל-אביב, סמוך לדירתה הקודמת. בינתיים הוסדר, כנמסר, עניין החוב ל"בזק" והמשיבה מבקשת לעבור לכתובת המבוקשת, תוך התקנת קו טלפון והשבת האיזוק האלקטרוני על כנו. למשיבה, כך נטען, גם בעיה כלכלית. המשיבה ביקשה להוסיף, כי עוד ביולי 2010 פנתה לפרקליטות בעניין שינוי כתובת ולא קיבלה תשובה.
ו.
באת כוח המדינה הסכימה בדיון לשינוי כתובתה של המשיבה, אך מבקשת ליתן ביטוי של סנקציה להפרה.
ז.
אין צורך להכביר מלים על החומרה שבהפרת תנאי שחרור, שיש בה ככלל – מעבר למקרה ספציפי זה – סיכון הציבור, בנוסף להקלת ראש בהחלטות בתי המשפט על כל המשתמע. תנאי שחרור אינם "תכנית כבקשתך", שברצותן יקיימן הנוגע בדבר וברצותו יפרן. הפרקליטות ציטטה מדברי חברי השופט מלצר בבש"פ 7364/09 מדינת ישראל נ' אדרי (לא פורסם), שעניינו המסר "כי הקפדה על תנאי השחרור היא הכרחית... והן בשל הצורך לשמור – מכל משמר ותרתי משמע – על קיום מוסד חלופת המעצר" (הדגשה במקור – א"ר). ראו גם דברי חברי השופט הנדל בבש"פ 4741/10
אמזלג נ' מדינת ישראל (לא פורסם), כי:
"המדינה תומכת בהחלטת בית המשפט המחוזי והוסיפה כי יש אינטרס ציבורי להעניק גיבוי למנגנון של אזוק אלקטרוני. מנגנון זה נועד להקל עם נאשמים שנעצרו עד תום ההליכים דרך פתיחת נתיב חדש שימנע את מעצרם בעוד משפטם מתנהל. צודק בא כוח המדינה באמרו כי יצירת נתיב זה כרוכה בעלויות כספיות של ממש. לכן, חשוב שבית המשפט ייתן ביטוי לצורך להרתיע נאשם שאינו מקפיד על תנאי שחרורו. גישה זו מקובלת עליי. הייתי מוסיף שרק אם מנגנון זה יעיל ו"עובד בשטח" ניתן יהיה לסמוך עליו".
מצטרף אני לכל האמור, ומטעים כי איזוק אלקטרוני בשמו כן הוא, על הנאזק לשוות בנפשו תדיר כי האיזוק האלקטרוני הוא תחליף לסורג ובריח, "קרוביהם" של האזיקים הממשיים, במסגרת חלופה שכלשון המחוקק פגיעתה בחרותו של הנאשם פחותה (סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996; וראו גם סעיף 21(א)(2) ועילת המעצר של הפרת תנאי ערובה, אליה נדרש השופט מלצר בפרשת אדרי הנזכרת .
ח.
בנסיבות החלטתי היא, כי המשיבה תעבור לכתובת ברח' שתולים 70 א', והחל ממחר (2.3.11) יותקן האיזוק האלקטרוני; בא כוחה ידווח על כך לפרקליטות. בנוסף יחולטו עוד 2,500 ₪ מסכום ההפקדה. החלטתי מתונה בגלל מצבה הכללי הנטען של המשיבה. אני שב ומזהיר את המשיבה באשר לתנאי השחרור, שאם יופרו שוב חלילה, לא יהיה מנוס מסנקציות קשות יותר.
ניתנה היום כ"ה באדר א' תשע"א (1.3.2011).
ש ו פ ט