ע"פ 5935/09 תאמר טרשה נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער, תושב חאן יונס, הסכים בשנת 2003 להצטרף לארגון גדוד חללי אלאקצא. בשנת 2004 הוא קיבל הדרכה כיצד לייצר מטעני חבלה, ובהמשך הכין מספר מטענים מתוך כוונה להשליכם לעבר חיילי צה"ל. במהלך שנת 2005 קשר המערער עם פעיל של ארגון פת"ח לירות טילים לעבר ישראל, ומשהחליט להוציא לפועל את זממו, התברר כי שניים מהטילים אינם פועלים עקב תקלה, בעוד שהשלישי נורה ונפל בסמוך לגבול עם ישראל. בחודש מאי 2006 חבר המערער לאחרים שהניחו שלושה מטעני חבלה בדרכם של חיילי צה"ל, אולם לבסוף הם לא הפעילו אותם. בחודש אוגוסט 2006 סייע המערער לאחר להוביל מטען חבלה למרחק של כ- 500 מ' ממיקומם של חיילי צה"ל. לבסוף, נטען כי המערער החזיק ברובה מסוג קלצ'ניקוב אותו קיבל מהרשות הפלסטינית, ובחודש אוקטובר 2006 הוא נעתר לבקשת אחר ומסר לו את הרובה לצורך פעילות בארגון טרור.

המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט

המחוזי בבאר-שבע בעבירות שיוחסו לו – חברות בהתאחדות בלתי מותרת, ייצור נשק, ניסיון לרצח, קשירת קשר לבצע פשע, עבירות בנשק ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.

בעקבות הרשעתו נדון המערער ל-19 שנות מאסר, ושנתיים מאסר על-תנאי. נגד עונש זה מופנה הערעור, ונקדים ונאמר כי לא מצאנו עילה להתערבותנו. מתוך העובדות בהן הודה המערער עולה כי הוא פעל כפי שפעל כדי לפגוע בביטחון המדינה (ראו לדוגמה אישומים ראשון ושני), וכדי לרצוח ישראלים (אישומים שלישי ורביעי). אכן, למרבה המזל חלק מהמעשים לא בשלו כדי ביצוע ממש והם לא גרמו לנזק, אולם פוטנציאל הסכנה שבהם היה רב. מעשיו של המערער נועדו לזרוע מוות, הרס וחורבן בקרב האוכלוסייה האזרחית ולפגוע בכוחות הביטחון, ועל כך היה מצווה בית המשפט להגיב ביד קשה. אכן, העונש שהושת על המערער אינו קל, כלל ועיקר, אולם הוא התחייב מחומרת העבירות אותן ביצע, ולפיכך לא ראינו מקום לשנות ממנו.