פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 5956/00 אורן אלוש נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ערעור על חומרת עונש - שידול קטין לזריקת רימוןערעור על חומרת העונש שנגזר בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער שידל קטין לזרוק רימון-יד לעבר תחנת משטרה, הורשע על פי הודאתו בנשיאת נשק ובחבלה בכוונה מחמירה ונגזרו עליו ארבע שנים וחצי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש, בקבעו כי העונש שהוטל הוא חמור במידה ניכרת אך נקבע תוך התחשבות במצבו האישי ובנסיבותיו. הערעור נדחה.

העובדות

המערער שידל קטין לזרוק רימון-יד לעבר תחנת משטרה וסיפק לו את הרימון. הקטין השליך את הרימון לעבר בניין המשטרה, והדבר הסתיים בגרימת נזק לרכוש בלבד. המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בנשיאת נשק ובחבלה בכוונה מחמירה, ונגזרו עליו ארבע שנים וחצי מאסר בפועל ושנה מאסר על-תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בחומרת העונש שנגזר על המערער שהסית קטין לזריקת רימון-יד לעבר תחנת משטרה?

הלכות

  1. 1

    העונש שנגזר נקבע תוך התחשבות במצבו האישי ובנסיבותיו, ולכן אין מקום להתערבות בחומרתו.

    ״המעשה הפלילי שעשה המערער הצדיק הטלת עונש חמור במידה ניכרת; ואילו העונש שהוטל עליו נקבע על-ידי בית המשפט תוך התחשבות במצבו האישי ובנסיבותיו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רימון-יד
  • חבלה בכוונה מחמירה
  • נשיאת נשק
  • הסדר טיעון
  • חומרת עונש
  • מאסר בפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

5956/00

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופט י' אנגלרד

המערער

:

אורן

אלוש

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי

בבאר-שבע

מיום 29.6.00 בת.פ. 9053/99

שניתן

על ידי כבוד השופטת ר' יפה כ"ץ

תאריך הישיבה:

ו'

באב התשס"א

(

26.07.01

)

בשם

המערער

:

עו"ד יאיר לחן

בשם

המשיב

ה:

עו"ד

מאיה חדד

בשם

שרות המבחן: גב' ברכה וייס

פסק-דין

המערער שידל קטין לזרוק רימון-יד לעבר תחנת משטרה. הוא סיפק לקטין רימון-יד, והקטין הלך לבניין המשטרה והשליך לעברו את הרימון. שיחק למערער מזלו והדבר הסתיים בגרימת נזק לרכוש בלבד. המערער הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בנשיאת נשק ובחבלה בכוונה מחמירה. על יסוד חיוביה במסגרת הסדר הטיעון ביקשה המשיבה לגזור עליו חמש שנות מאסר בפועל. אלא שבית המשפט מצא יסוד להקל עימו במידת-מה, לנוכח מגבלותיו האישיות וגילו הצעיר. לפיכך דן אותו לארבע שנים וחצי מאסר בפועל ושנה מאסר על-תנאי.

הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש. לא ראינו מקום לבקש תשובה לערעור. המעשה הפלילי שעשה המערער הצדיק הטלת עונש חמור במידה ניכרת; ואילו העונש שהוטל עליו נקבע על-ידי בית המשפט תוך התחשבות במצבו האישי ובנסיבותיו. נוכל רק לקוות, שהמערער יידע להפיק מן ההתחשבות הזאת את הלקחים הנכונים.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ו' באב תשס"א (26.7.01).

ש ו פ ט ש ו פ ט

ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העונש שנגזר נקבע תוך התחשבות במצבו האישי ובנסיבותיו, ולכן אין מקום להתערבות בחומרתו.