פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 5988/02
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המערער:
עודה מג'די
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום
23.5.02 בת"פ 40375/01 שניתנו על ידי כבוד השופט ש' שהם
תאריך הישיבה:
ח' בכסלו התשס"ג (13.11.02)
בשם המערער:
עו"ד בן יהודה בן
בשם המשיבה:
עו"ד דפנה ברלינר
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט שוהם) הרשיע את המערער בעבירות של הובלת ונשיאת נשק שלא כדין ונגזרו עליו 42 חודשי מאסר מתוכם 18 חודשים לריצוי בפועל. כן הופעל עונש מאסר על תנאי בן 18 חודשים שירוצה במצטבר ובסה"כ 36 חדשי מאסר בפועל.
על כך הערעור שלפנינו הן על ההרשעה ככל שהיא מתייחסת לנשיאת והובלת נשק שלא כדין והן על העונש.
על פי הצעתנו הסכימו באי כוח הצדדים, כי הערעור יתקבל באופן שההרשעה לפי סעיף 144(ב) שעניינו נשיאת והובלת נשק, תומר להרשעה לפי סעיף 144(א) שעניינו החזקת נשק. באת כח המשיבה הבהירה כי הסכמתה באה בהתייחס לעובדותיו של מקרה זה מבלי שייתחמו עקרונית גבולות משפטיים המבדילים בין העבירה שבסעיף 144(א) לזו שבסעיף 144(ב) לחוק העונשין.
אשר על כן אנו מקבלים את הערעור באופן חלקי במובן זה שאנו מזכים את המערער מנשיאת והובלת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977 ומרשיעים אותו בהחזקת נשק, עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין.
באי כוח הצדדים טענו לעונש כאשר בא כוח המערער טוען שיש להקל בעונשו של המערער ובאת כוח המדינה טוענת שאין לשנות מן העונש שהוטל על ידי הערכאה הראשונה. נראה לנו כי מאחר וההרשעה היא בהחזקת נשק בלבד והעונש המירבי עליה פחות מהעונש המירבי על נשיאת והובלת נשק, ראוי שהדבר יקבל ביטוי בהתערבות מה בעונש.
לפיכך, נקבע בזה כי מתוך 18 חודשי המאסר על תנאי שהושתו על המערער במצטבר ל-18 חודשי מאסר בפועל שהוטלו עליו, יהיו 15 חודשי מאסר במצטבר ו-3 חודשים בחופף, באופן שתקופת המאסר בפועל תהיה 33 חודשים.
ניתן היום, ח' בכסלו תשס"ג
(13.11.02).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ת ש ו פ ט ת