ע"פ 6008/13 מוחמד אבו נימר נ. מדינת ישראל

השופט א' רובינשטיין :

המערער הורשע לפי הודאתו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת נשק וניסיון לסחר בנשק. הפרשה עניינה קשר למכירת תת מקלע וניסיון למכרו. בין הצדדים הושג הסדר לפיו תטען התביעה לגג עונשי של 30 חודשי מאסר וההגנה לגג של 14 חודש. בית המשפט קמא גזר על המערער, רווק יליד 1993 (התאריך המדויק לא צוין בכתב האישום, והדבר אינו ראוי) 26 חודשי מאסר, תוך שהעמיד על החומרה בעבירות נשק ועל הצורך בהרתעת הרבים נוכח ריבוין של עבירות אלה. כן הושת מאסר על תנאי של שנים עשר חודש וקנס של 10,000 ₪.

לפנינו טען הסניגור המלומד כי ההודאה, הנסיבות האישיות הקשות של המערער (שאביו גם נפטר למרבה הצער במהלך ההליכים) וענישת הנאשם האחר בתיק, שהיה ה"לקוח" המיועד לרכישת הנשק, בהסדר טיעון "סגור" של ששה חודשים וארבעה עשר יום – מצדיקות הקלה.

בית משפט זה עמד באחרונה פעם אחר פעם על הצורך בהחמרה בעבירות נשק, שאינך יודע לאילו ידיים יתגלגל, והסיכון לציבור הכרוך בהן. במקרה דנא איננו יודעים מנין בא הנשק (למערער גירסה קלושה של מציאת הנשק); ומכל מקום ברי כי כשעסקינן בתת מקלע, שנקל לשער למה הוא עלול לשמש, יש בכך חומרה, למשל מעבר לע"פ 6985/12 אחמד נ' מדינת ישראל (17.3.13) שהסניגור המלומד ביקש להסתייע בו, שבו היה הנשק אקדח. בנוסף יש להדגיש, כי אנו מצויים בתוך מתחם ההסכמה שבהסדר באשר לטיעונים לעונש, קרי, בית המשפט קמא גזר 26 חודש בעוד גג המתחם היה 30, ולא הרחיק בהרבה ממיצוע ההסדר. הקנס אמנם אינו נמוך למי שנטען כי אמצעיו דלים, אך בידי המערער לפנות למרכז לגביית קנסות לפי סעיף 5ב לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995. נוכח כל אלה איננו נעתרים לערעור. נוסיף, כי התסקיר העדכני מציין שהתנהגות המערער תקינה במאסרו, אך הוא בשלב מאוד ראשוני בעניין ההכרה בחומרת מעשיו וקבלת אחריות, אף שהוא משתתף באופן רציני בקבוצה טיפולית. אנו ממליצים למערער, אדם צעיר שחייו לפניו, להתמיד בהתנהגות טובה ובטיפול. כאמור, איננו נעתרים לערעור.