ע"פ 6015/15 יצחק מלכה נ. מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' עדן ) מיום 13.7.2015, בגדרו נגזרו על המבקש העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים, קנס בסך 250,000 ש"ח ופיצויים לעשרה מתלוננים. על המבקש להתייצב לריצוי מאסרו ביום 20.9.2015.

1.המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום (לאחר שתוקן בשנית): קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (18 עבירות) וגניבה בידי מורשה (15 עבירות). בכתב האישום, המחזיק עשרה אישומים, מתואר כיצד בשנת 2007 שכנע המבקש מתלוננים שונים, באמצעות מצגי שווא, להפקיד בידיו סכומי כסף נכבדים. נאמר, כי המבקש הציג למתלוננים מצג שווא באשר לתשואות המובטחות להם אם יאפשרו לו להשקיע את כספם, וכי בפני חלק מהמתלוננים הציג עצמו המבקש, בכזב, כסוכן מורשה לעסוק במסחר בניירות ערך. בכתב האישום נאמר, כי בדרך זו קיבל המבקש מעשרה מתלוננים למעלה משני מיליון ש"ח - חלק מהסכום שולשל לכיסו של המבקש או הועבר לנושיו וחלקו הועבר ל"לקוחות" אחרים של המבקש כ"תשואה" בעבור השקעתם. נאמר, כי בין המתלוננים מצויה גם ניצולת שואה באה בימים, אשר העבירה לידי המבקש סך של 400,000 ש"ח, ובניגוד להבטחותיו של המבקש, כספה כלל לא הושקע, אלא שימש את המבקש לצרכים שונים.

2.כאמור, המבקש הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום (שתוקן פעמיים). בהסדר הטיעון הוסכם כי ככל שיעלה בידי המבקש לשלם פיצוי מלא לכלל המתלוננים תעתור המדינה למאסר בפועל לתקופה של שנה, וככל שלא יעלה בידיו לעשות כן, תעתור המדינה לעונש הכולל מאסר בפועל למשך שלוש שנים, פיצוי מלא למתלוננים וקנס. לאחר שלא עלה בידי המבקש לשלם את הפיצויים, פנתה המדינה בבקשה להשית על המבקש עונש מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים.

3.בשלב הטיעונים לעונש הגיעו הצדדים להסכמות שונות ביחס לראיות לעונש. כמו כן, הוגש תסקיר מבחן, שבגדרו שירות המבחן לא בהמלצה טיפולית בעניינו של המבקש והמליץ להשית עליו עונש מוחשי שיבטא את אחריותו למעשים.

4.בבואו לקבוע את עונשו של המבקש, עמד בית משפט קמא על כך שעונש המאסר עליו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון מקל בצורה משמעותית בהתחשב בנסיבות. נאמר שמתחם הענישה ההולם בנסיבות המקרה נע בין חמש עד שמונה שנות מאסר בפועל בצירוף קנס משמעותי, ואילו העונש עליו הוסכם בהסדר הטיעון (כרף עליון) עומד על שלוש שנות מאסר בפועל. עם זאת, קבע בית משפט קמא, כי אין להתערב במקרה זה בהסדר הטיעון, אף שהוא חורג באופן משמעותי ממתחם הענישה ההולם, בין היתר, בשל כך שכתוצאה מהסדר הטיעון נחסכה העדתם של עדים רבים, ובראשם, מתלוננת מבוגרת, ניצולת שואה. עוד עמד בית משפט קמא על כך שעברו של המבקש נקי וכי בסופו של יום הוא נטל אחריות למעשיו. נוכח כל האמור השית בית משפט קמא על המבקש עונש מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים שנאמר ש"יש בו כדי לבטא את כל הנסיבות לקולא הנטענות, ואף מעבר לכך, ואין לרדת ממנו". כן הושת על המבקש תשלום קנס בסך 250,000 ש"ח שישולם ב-25 תשלומים ופיצוי מלא לכל המתלוננים.

5.המבקש הגיש ערעור על גזר הדין, כשאין הוא מיוצג, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע, בגדרה ביקש לעכב את כל רכיבי גזר הדין, ובכללם תשלום הפיצויים. בערעורו ביקש המבקש כי ימונה לו סניגור מהסניגוריה הציבורית. בהחלטתי מיום 6.9.2015 הוריתי למנות סניגור ציבורי למבקש, אך לבקשת הסניגוריה הציבורית מיום 13.9.2015 הורה השופט ח' מלצר על שחרור הסניגוריה מייצוגו של המבקש, שכן הוא העמיד לעצמו ייצוג פרטי.

6.בבקשה, אשר כמפורט לעיל, הוגשה על-ידי המבקש עצמו ,

טוען המבקש כי פרטי הסדר הטיעון לא הובהרו לו כנדרש. עוד טוען המבקש, כי הוא במשא ומתן עם חלק מהמתלוננים כדי להגיע עמם להסדר באשר לפיצויים בהם הוא חב. עוד נאמר, כי חלף זמן רב מאז הביצוע העבירות, שבמהלכו ניסה המבקש לתקן את דרכיו, לשקם את יחסיו עם רעייתו וכי בינתיים אף נולד להם ילד.

לדיון בבקשה התייצב עו"ד ליאור איזנפלד ומסר כי הוא מייצג את המבקש. בקשת עו"ד איזנפלד היתה להתיר לו להגיש הודעת ערעור מתוקנת ולעכב את הביצוע עד למועד הגשת הערעור המתוקן, שאז יוכל להגיש גם בקשה מסודרת לעיכוב ביצוע. לתמיכה בבקשתו זו הגיש בא כוח המבקש את החלטתי בע"פ 1596/15 פלוני נ' מדינת ישראל (8.3.2015). לטענת הסנגור, המבקש מתכוון לנצל את הדחייה גם כדי לנסות ולהסדיר את פיצוי המתלוננים.

7.בא כוח המשיבה עמד על הארכות הרבות מאד שניתנו בבית משפט קמא למבקש, לאחר מתן הכרעת הדין ביום 6.1.2014, כדי שיסדיר את חובו למתלוננים וטען כי מסתמן שהמבקש פועל שוב ושוב לדחיית הקץ כשבפועל הדחיות שניתנות לו לא הניבו תוצאות כלשהן. נטען, אפוא, שככל שיתאפשר למבקש לתקן את הודעת הערעור תוך עיכוב ביצוע גזר הדין, יובהר כי לא תהיינה ארכות נוספות. המשיבה אינה מתנגדת להגשת הודעת ערעור מתוקנת תוך פרק זמן שייקבע, ומבקשת כי יהיה מדובר בזמן קצר ככל שניתן.

8.לא בלי היסוס החלטתי לעכב את ביצוע גזר הדין כדי שתינתן למבקש הזדמנות ראויה להגיש הודעת ערעור מתוקנת שלאורה ניתן יהיה לבחון בקשה לעיכוב ביצוע, ככל שתוגש.

נוכח מכלול הנסיבות נראה כי המבקש יתקשה לעמוד בנטל לשכנע כי יש מקום לעכב את ביצוע גזר הדין, אך כיוון שעד כה המבקש לא היה מיוצג בבית משפט זה, ראיתי לנכון לאפשר לו להתייצב לדיון בבקשה לעיכוב הביצוע, כשעניינו מוצג כהלכה ובצורה מלאה. אכן, ניתן להתרשם כי קיימת אפשרות שיש ממש בטיעון המשיבה לפיו המבקש מנסה לדחות את הקץ מבלי שבפועל הושגה תועלת כלשהי מהדחיות הרבות. לפיכך יש להקפיד על עמידה בלוח הזמנים שייקבע.

9.התוצאה היא שמבוטל מועד ההתייצבות הקבוע ליום 20.9.2015. המבקש רשאי להגיש הודעת ערעור מתוקנת עד ליום 8.10.2015. ביצוע גזר הדין מעוכב עד ליום 11.10.2015. ככל שלא תתקבל החלטה אחרת, על המבקש להתייצב לריצוי מאסרו ביס"ר דקל ביום 11.10.2015 עד לשעה 10:00, שברשותו תעודת זהות. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים 08-9787377, 08-9787336.