ע"פ 6031/16 ע"פ 6031/16

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

המערער, קטין יליד 13.2.00, הודה בהסדר טיעון בכתב אישום מתוקן (בשלישית) בו הורשע בחבלה בכוונה מחמירה, פציעה בנסיבות מחמירות, נסיון פגיעה בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות. הפרשה עניינה סכסוך בין-משפחתי שהתגלע והידרדר לכלל אלימות קשה, אשר סופה הצטיידות המערער ושני נאשמים אחרים בסכינים, והמשכה התפתחות קטטה בין שתי משפחות ודקירות על-ידי שלושת הנאשמים הללו; חתימתה הטרגית במות אחד מבני המשפחה השניה, ופציעת אחרים. הבינונו שקשיים ראייתים לא הביאו את התביעה לעמוד על עבירת המתה, ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, קרי כתב האישום המתוקן.

הסדר הטיעון כלל הסכמות לעניין העונש – ובין היתר נדונו נאשמים 2 ו-3 בתיק, בגירים, לשמונה ושש שנות מאסר; נאשם רביעי נדון למאסר על תנאי וקנס. לגבי המערער – קטין – הוסכם על טווח שבין משאלת המדינה לארבע שנות מאסר לטענת ההגנה לשנתיים.

בית המשפט קמא השית על המערער את ארבע שנות המאסר כעמדת התביעה, וזאת עם שעיין בתסקיר חיובי, בו עמד שירות המבחן לנוער על אורח חייו הנורמטיבי, החרטה, והמשפחה התומכת. כן הושתו קנס ופיצוי, ואלה הוסדרו עד כה.

הערעור מופנה בעיקר כלפי עונש המאסר בפועל, ונטען כי היה מקום ליתר התחשבות בנסיבות המקלות, וכן בכך ששולם סכום נכבד למשפחת המנוח במסגרת סולחה.

תסקיר שירות המבחן לנוער שהוגש לנו לקראת הדיון בערעור הוא חיובי בהחלט, ומתאר את התנהגותו של המערער כ"אסיר מצטיין" במאסר וכן "אסיר תומך" לנערים אחרים, המשתלב בתכנית לימודים, בפרויקט "תיאטרון" ובפרויקטים נוספים, אף שהתהליך עדיין בראשיתו. נטילת האחריות חלקית, ומוסברת בנסיבות המריבה שפרצה; מכל מקום יש התקדמות בהבנת הפסול שבמעשה.

המדינה תומכת בעמדת בית המשפט קמא, נוכח חומרת העבירות.

אין ספק בחומרת הפרשה, ודי בעולה מכתב האישום המתוקן בו הודה המערער כדי לעמוד על כך. נקיטה באלימות בשל סכסוכים של מה בכך אינה חידוש לצערנו, אך המצער שבידי בית המשפט לעשות הוא ענישה ראויה ומרתיעה. במקרה דנא אין פגם בגישתו של בית המשפט קמא לפרשה קשה מעין זו באימוץ הרף העליון של ההסדר; אך החלטנו, בראש וראשונה נוכח התסקיר וכדי לעודד את המערער, כיום בן פחות מ-17, לילך כברת דרך קטנה לקראתו ולהפחית חמישה חודשים מעונש המאסר שנגזר. עונש המאסר בפועל יעמוד איפוא על שלוש שנים ושבעה חודשים. שאר חלקי גזר הדין בעינם (לעניין הפיצוי לא צורפו המתלוננים, ועל כן לא היה אף מקום לדון בו). אנו משיתים גם צו מבחן לשנה עם השחרור, כהמלצת השירות. אנו רוצים לקוות כי המערער למד וילמד עוד את לקחו ולא ישוב לעבירות; חייו לפניו. הערעור מתקבל במידת מה לפי האמור.