ע"פ 6034/10 שאדי נאסר נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של מעשה סדום בנסיבות אינוס, מעשים מגונים ודרישת נכס באיומים. על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, בתאריך 14.6.09 בשעות הבוקר, המתינה עובדת זרה (להלן: המתלוננת) לאוטובוס, כאשר עצר לידה המערער עם רכבו. המתלוננת שאלה אותו אם הוא מגיע לכפר-סבא, ומשהשיב בחיוב עלתה לרכב. אולם למערער היו תוכניות שונות, הואיל ולפתע סטה למקום מבודד, ותוך איומים באקדח-צעצוע, הוא ביצע במתלוננת עבירות מין קשות. הוא אילצה לבצע בו מין אוראלי, נגע במקומות מוצנעים בגופה, ולבסוף הגיע לפורקנו בתוך פיה. בתום כל אלה נטל המערער שלא כדין מהמתלוננת סכום של 200 ש"ח, ורק אז הורה לה לרדת מהרכב.

כאמור, בכל אלה הודה המערער, ולאחר שנשמעו הטיעונים לעונש דן אותו בית המשפט המחוזי לשבע וחצי שנות מאסר, שתי תקופות של מאסר על-תנאי, קנס בסך 1500 ש"ח, והוא חויב לפצות את קורבנו בסכום של 35,000 ש"ח.

המערער מבקש כי נקל בעונשו, ועיקר טעמיו הם אלה: הוא מוגדר כבעל רמה שכלית על סף הפיגור, ועל כן יש לייחס לו אחריות מופחתת בפלילים; העונש חורג מרמת הענישה הנוהגת במקרים דומים.

אין בידינו לקבל את הערעור. המערער חטא בעבירות מן החמורות והשפלות ביותר שבחוק העונשין. הוא כפה את עצמו על עובדת זרה בת 40, אותה הוביל במרמה למקום מבודד, ושעה ארוכה עשה בה ככל העולה על רוחו. במעשים אלה כרוכים נזק ארוך טווח לנפשה של הקורבן, ורמיסת כבודה כאדם עד עפר. על כן, וחרף מגבלותיו של המערער, לא גילינו בעונש חומרה יתרה, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.