ע"פ 6040/21 אלכסנדר חנין נ. מדינת ישראל

השופט א' שטיין:

1.

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט י' עדן ) אשר ניתן ביום 12.7.2021 בת"פ 22065-04-20.

2.

המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המכיל שלושה פרטי אישום. שני פרטי האישום הראשונים מספרים על ניסיון לדרישת נכס באיומים ושוד שהמערער ביצע בחנות משקאות ובחנות מכולת בעזרת איומי סכין כלפי המוכרים. פרט האישום השלישי מספר על כך שהמערער גנב מצלמת אבטחה ששייכת לאחד הדיירים בבית משותף אליו נכנס כדי לבצע את הגניבה. בגין עבירות אלה השית בית המשפט המחוזי על המערער מאסר בפועל לתקופה של 54 חודשים, בניכוי ימי מעצרו. כמו כן הפעיל בית המשפט מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים שהיה תלוי ועומד נגד המערער, כשמחציתו של עונש זה הוטלה בחופף למאסרו, כך שנגזר על המערער לרצות 60 חודשי מאסר בין כותלי הכלא, בניכוי ימי מעצרו, לצד העונשים הנלווים אשר כוללים מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים, המוכר והמוכרת בחנויות בהן בוצעו העבירות נשוא שני האישומים הראשונים, והדייר ממנו גנב המערער את מצלמת האבטחה.

3.

העבירות בוצעו על רקע התמכרות המערער לסמים. מדובר במערער בן 44 שרשם לחובתו לא פחות מ-15 הרשעות קודמות שכוללות עבירות נגד רכוש וכמה מעשי שוד. שירות המבחן לא בא בהמלצות טיפוליות ביחס למערער.

4.

בנסיבות אלה, חרף נסיבותיו האישיות הלא פשוטות של המערער – עליהן שמענו בהרחבה – ולמרות האינדיקציה לכך שהמערער החל לעלות על דרך השיקום בעקבות כניסתו למערכת זוגית חדשה, עברו הפלילי המכביד, אשר מעיד על מסוכנותו לציבור, מהווה נסיבה מחמירה אשר די בה כדי להצדיק את העונש שהושת עליו. ברי הוא, כי עונש זה תואם את מדיניות הענישה הנוהגת ואינו נוטה לחומרה כלל וכלל.

5.

הערעור נדחה אפוא.