ע"פ 607/10 סירי ששון נ. מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של 24 חודשי מאסר שהושתו על המערער ב בית המשפט

המחוזי נצרת (כב' השופט א' קולה) מיום 7.1.10 בת"פ 162/08, בעקבות הרשעתו בביצוע עבירה לפי סעיפים 333 + 335 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ), עד להכרעה בערעור.

1.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע כי על רקע סכסוך מקרקעין בין המערער ואביו לבין אחיו של המערער (להלן: המתלונן ), התגלע ויכוח במהלכו דקר המערער את המתלונן פעמיים בגבו ובמותנו השמאלית. כתוצאה מהדקירות, נגרמו למתלונן שני חתכים עמוקים, קרע בעורק ושבר בצלע.

בגזר הדין השית בית המשפט על המערער 24 חודשי מאסר.

2.

המערער הגיש ערעור הן על הכרעת הדין והן על חומרת העונש. במקביל הגיש את הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור. מאחר שהבקשה הוגשה ביום בו היה המערער אמור להתחיל בריצוי העונש, דחיתי את הבקשה, כך שהדיון בעניינו התקיים לאחר שהחל בריצוי העונש.

בבקשה לעיכוב ביצוע העונש, טען המערער כי סיכויי הערעור טובים. בין היתר,

הצביע המערער על כך שמדובר במתלונן בעייתי שיש לו אינטרס בדבר, וכי תלונות שהוגשו על ידו בעבר נסגרו בהיעדר ראיות. כן הצביע על כך שהפער בין גרסת המתלונן לגרסתו אינו גדול, באשר שניהם מתארים מאבק דומה שהתנהל ביניהם. לטענתו, נוכח סיכויי הערעור, בהיעדר חשש להימלטות, בהתחשב בכך שלא הפר את חלופת המעצר ואף נתאפשר לו לעבוד במהלך המשפט, בהיעדר מסוכנות כפי שעולה מעברו הנקי ובהתחשב בנסיבותיו האישיות יש לעכב את ביצוע העונש עד להכרעה בערעור.

3.

אומר בקצרה כי על פניו סיכויי הערעור אינם גדולים. בית משפט קמא ביכר את גרסתו של המתלונן על פני גרסתו של המערער ואין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות. אציין כי המערער הכחיש את עצם השימוש בסכין וטען כי המתלונן נחתך משברי זכוכית במהלך ההתגוששות ביניהם, למרות ממצאים אובייקטיביים

שאינם עולים בקנה אחד עם גרסה זו.

העונש שנגזר על המערער אינו גבוה בהתחשב בעבירה ובנסיבותיה, כך שגם סיכויי הערעור לעניין חומרת העונש אינם גבוהים.

לכך יש להוסיף כי בעבירת אלימות של דקירה בסכין עסקינן, מסוג העבירות בהן עולה משקלו של האינטרס הציבורי הבא לידי ביטוי באפקטיביות של אכיפת החוק והענישה הפלילית, ובשמירה על אמון הציבור.

לשיקולים אלה יש להוסיף כי נוכח תקופת המאסר שהושתה על המערער, קטן החשש כי תחילת ריצוי העונש תייתר את הערעור.

4.

על רקע שיקולים אלה, איני רואה נסיבות מיוחדות בגינן יש לחרוג מהכלל לפיו יש לבצע גזר דין באופן מיידי.

סופו של דבר, שאני דוחה את הבקשה.

למזכירות: יש לקבוע הערעור לשמיעה בהקדם.