ע"פ 6106-23 ע"פ 6106-23

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל לתקופה של 38 חודשים, שהושת על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' עטר) מיום 3.7.2023 בת"פ 30623-05-21, ואשר תחילתו ביום 13.8.2023.

2.המבקש הורשע ביום 2.2.2023 בעבירות של התפרעות לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); מעשי פזיזות ורשלנות – מעשה באש לפי סעיף 338(א)(3) לחוק; יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה לפי סעיף 332א(א) לחוק; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק; וחבלה במזיד לרכב לפי סעיף 413ה לחוק. כתב האישום ייחס למבקש עבירות במהלך ימי מבצע "שומר החומות" ובהפרת סדר שהתרחשה ביום 13.5.2021.

בגזר דינו השית בית המשפט על המבקש עונש של 38 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. במועד מתן גזר הדין, ביום 2.7.2023, נעתר בית משפט קמא לבקשת המבקש ועיכב את המועד לתחילת ריצוי עונש המאסר לבקשת המבקש עד היום, 13.8.2023. בהחלטתו ממועד זה ציין בית משפט קמא כי המבקש היה משוחרר במשך כל ההליך, כי הוא התייצב לכל הדיונים, וכי לכן ניתן לדחות את תחילת ריצוי מאסרו, וזאת בכפוף לתנאים נוספים שקבע בית המשפט שנועדו להבטיח את התייצבותו לריצוי המאסר.

3.בבקשה הנוכחית עתר המבקש כי ריצוי מאסרו יעוכב למשך תקופה מוגבלת נוספת עד שערעורו יישמע, וזאת מאחר שהוא מבקש לערער על הכרעת הדין כמו גם על חומרת העונש. בנסיבות המקרה מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, וזאת מבלי להתייחס לסיכויי הערעור (שעל פני הדברים אינם גבוהים). זאת מאחר שכפי שציין בית משפט קמא – המבקש היה משוחרר במשך כל מהלך משפטו בערכאה קמא. מעבר לכך, למבקש שהוא אדם צעיר אין עבר פלילי למעט העבירות נושא בקשתו; יש לו רצף תעסוקתי; ובית משפט קמא קבע תנאים נוספים לאחר שנגזר דינו שנועדו להבטיח כי יתייצב לריצוי מאסרו אם ערעורו יידחה; ולכן ניתן להיעתר לבקשתו לדחייה מסוימת נוספת בביצוע גזר הדין.

4.יוער בשולי הדברים כי בקשתו של המבקש הוגשה רק בדקה התשעים – תחילה ביום ה' 10.8.2023, בלא שהוגש הערעור עצמו; ובהמשך, ביום ו' 11.8.2023 תוך צירוף הערעור. בכך כפה המבקש על המשיבה ועל בית המשפט לוח זמנים דחוק – וזאת למרות שמועד תחילת ביצוע המאסר היה ידוע לו זה מכבר. יחד עם זאת, אין בעניין זה כשהוא לעצמו כדי להצדיק את דחיית בקשתו.

לכן, הבקשה מתקבלת. ביצוע עונש המאסר מעוכב עד למתן פסק דין בע"פ 6106/23.