ע"פ 6133/16 פלוני נ. מדינת ישראל

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

המערער נדון, בהסדר טיעון לפי הודאתו, לחמש שנות מאסר בעבירות מין של מעשה מגונה בבן משפחה, אחייניתו. המעשים – ריבוי עבירות – נעשו לפני כחמש עשרה שנה, בהיותה ילדה. בית המשפט קמא קבע מתחם ענישה של 9-4 שנים. גזר הדין, לאחר שעיין בית המשפט בתסקיר נפגעת עבירה, כלל בנוסף למאסר בפועל גם מאסרים על תנאי וכן פיצוי של 500,000 ₪ ששולם מראש.

המערער אדם חולה, יליד 1960 הנראה מבוגר מגילו וסובל בעיקר ממחלת פרקינסון הגורמת לרעידות.

בערעור נטען באשר לאורך תקופת המאסר, תוך הדגשת מצבו הרפואי של המערער (הובא תיעוד), חלוף הזמן בהיעדר עבירות נוספות, חרטת המערער והתחלת טיפול במסגרת המאסר. מטעם המדינה נטען כי כל השיקולים הללו עמדו בפני בית המשפט המחוזי, וכי עסקינן בהסדר טווח ומצויים אנו בתוך הטווח.

שמענו את נפגעת העבירות לפי משאלתה. היא שטחה בפנינו בהתרגשות את מצוקותיה, לרבות נתק ממשפחתה בשל הגשת התלונה במשטרה נגד דעת המשפחה. לבנו אתה.

גם המערער דיבר, חזר על חרטתו באשר לפגיעה באחייניתו, תיאר את מצבו הרפואי המידרדר, והביע נכונות למאמץ לגישור בין המשפחה למתלוננת.

לא בלי התלבטות החלטנו, בעיקר בשל מצבו הרפואי של המערער ועדיין בהחלט בגדרי המתחם שקבע בית המשפט קמא, להפחית 6 חודשים מן המאסר בפועל, כך שיעמוד על ארבע שנים ושישה חודשים בניכוי ימי המעצר. המאסרים על תנאי בעינם. אנו מקוים כי דווקא בכך יהא כדי לפתוח פתח לגישור בין בני המשפחה למתלוננת, דבר שהוא חיוני ואנו מפצירים כי ייעשה, וכי תינתן לזאת יד הן על-ידי רשויות הרווחה הן על-ידי המערער. על סבלה של המתלוננת לא יתכן חולק ולא על המעשים שנעשו בה, גם אם לפני שנים לא מעטות, ושפגעו בה קשות לאורך ימים. על כל הנוגעים בדבר, לרבות ובמיוחד המשפחה, למנוע סבל נוסף, והמערער יתן ידו לכך כהבטחתו; אולי יהא בפסק דיננו זה כדי לנסות להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. לוא יהי.