ע"פ 6156/18 מדינת ישראל נ. כפיר שטרית

השופטת ע' ברון:

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו סחר בסמים ובכלי נשק. בתוך 3 ימים במהלך חודש ינואר 2017 מכר המשיב לסוכן משטרתי סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 6.863 גרם נטו, שני עטי אקדח ורובה מסוג קרלו – בתמורה כוללת של 22,500 ש"ח. המשיב אף הסביר לסוכן כיצד לתפעל את אקדח העט ולבצע בו ירי.

המשיב הורשע על פי הודאתו. לא היתה הסכמה לעניין העונש. הוסכם רק כי מאסר על תנאי של 18 חודשים התלוי ועומד נגד המשיב יופעל, 8 חודשים בחופף ו-10

חודשים במצטבר לכל מאסר שיוטל בתיק.

בית המשפט המחוזי, לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, העמיד את מתחם העונש ההולם על תקופה של 50-20 חודשי מאסר בפועל; את עונשו של המשיב בתוך המתחם העמיד בית המשפט על תקופה של 30 חודשים. לכך התווסף המאסר על תנאי שהופעל חלקו בחופף (8 חודשים) וחלקו במצטבר (10 חודשים) –ובסך הכל נקבע שהמשיב ירצה 40 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 2.2.2018 ועד למועד מתן גזר הדין. כן הורה בית המשפט על תשלום קנס בסך 8,000 ש"ח ומאסר על תנאי.

המדינה ערערה על גזר הדין, הן על המתחם שנקבע הן על העונש. לטענת באת-כוח המדינה העונש שהוטל על המשיב אינו משקף במידה הראויה את מידת אשמו, חוטא לשיקולי הרתעת הפרט, הרתעת הרבים וההגנה על שלום הציבור. לגישתה, נסיבותיו החמורות של תיק זה מחייבות הטלת עונש חמור באופן משמעותי, והדברים אמורים במיוחד לנוכח עברו הפלילי המכביד של המשיב. לחובתו 10 הרשעות קודמות שבגינן ריצה תקופות מאסר, חלקן ממושכות, ובמצטבר למעלה מ-11 שנים. מדובר בשורה ארוכה של עבירות רכוש, אלימות, סמים, נשק, ועוד. בא-כוח המשיב מצידו טען כי העונש שהושת על המשיב אמנם מקל, אך אינו חורג באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת. כן עמד בא-כוח המשיב על כך שההתנהלות העבריינית של המשיב נעוצה בהתמכרות לסמים שגוררת אחריה עבירות והסתבכויות על מנת לממן את הסם ולהחזיר חובות שהוא שקוע בהם. ואולם זו פעם ראשונה, כך נטען, שהמשיב משכיל לנצל את תקופת מאסרו להשתתפות במסגרות טיפוליות כאלה ואחרות, שבהן הוא מתמיד מתוך רצון לעשות שינוי בחייו; ויש לעודדו ולא לרפות את ידיו. המשיב, לבקשתו, שיתף גם הוא בדבר התהליך השיקומי שלדבריו הוא נרתם אליו.

לאחר ששמענו את טיעוני באי כוח הצדדים, דעתנו היא כי יש ממש בטיעוני המדינה. עבירות סחר בסמים וסחר בנשק הן בעלות פוטנציאל פגיעה גבוה, והדברים ברורים מאליהם. המשיב שלח ידו בזה וגם בזה. העובדה שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה לא הרתיע אותו, ועל גבו הוא נושא עבר פלילי מכביד עד מאוד כפי שכבר נזכר. בהינתן האמור, וגם כאשר אנו זוקפים לזכות המשיב את הודייתו והחיסכון בזמן, וכן לוקחים בחשבון את נסיבות חייו שאינן פשוטות – העונש שהושת עליו אינו הולם את חומרת מעשיו ופוטנציאל הנזק שהם טומנים בחובם, כך על פי כל אמת מידה.

בהינתן האמור, ועם זאת בשים לב לכך שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין בבואה להחמיר את העונש, אנחנו מעמידים את עונש המאסר של המשיב על 42 חודשים בניכוי ימי מעצרו כפי שקבע בית המשפט המחוזי. לכך יתווסף המאסר על תנאי של 10 חודשים שהופעל במצטבר – ובסך הכל תועמד תקופת המאסר לריצוי בפועל על 52 חודשים. יתר רכיבי העונש, ייותרו על כנם.