ע"פ 6164/10 פלוני נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשתי עבירות אינוס, ועבירות חטיפה, ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

ההרשעה מתייחסת לארוע שארע ב-7.9.07 עת ביקש המבקש, אז בן 17 מהמתלוננת, אז בת 15, כי תתלווה אליו, ולאחר מהלכים שונים בהם כפה עליה במעשי אלימות להישאר עמו, הביאה לביתו ואנס אותה שתי פעמים תוך ביצוע מעשי אלימות וגרימת חבלות בגופה של המתלוננת.

הכרעת הדין נומקה בפירוט רב, והובאו בה מכלול טעמים להעדפת גרסת המתלוננת על פני זו של המבקש.

בית המשפט גזר את דינו של המבקש לארבע וחצי שנות מאסר בפועל תוך שהתחשב, בין היתר, בעברו הנקי של המבקש ובהיותו קטין בעת ביצוע העבירות.

המבקש ערער על פסק הדין לבית משפט זה, וכן ביקש לעכב את תחילת ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור. בבקשה נטען, כי סיכויי הערעור גבוהים מאד, שכן על אף שפסק הדין קמא נטוע בממצאי עובדה ומהימנות, נפלו בו טעויות שורשיות שונות. בין השאר טוען המבקש, כי עדים אובייקטיבים פגשו במתלוננת בסמוך לאחר הארוע ולא הבחינו שהיא סובלת ממצוקה נפשית, או מחבלה גופנית כלשהי; כי בבדיקות שעברה המתלוננת לא זוהו סימני חבלה וגינאליים, ולא נמצא זרעו של המבקש; וכי גרסתה של המתלוננת רצופה סתירות ושקרים, אשר חלקם לא באו לידי ביטוי בהכרעת הדין. המבקש מדגיש, כי הוא היה קטין בעת ביצוע העבירות; כי התייצב לכל הדיונים במהלך משפטו הממושך; כי אין לו עבר פלילי; וכי קיימות בתיק ערבויות טובות להבטחת התייצבותו לריצוי עונשו, אם יידחה ערעורו.

המדינה מתנגדת לעיכוב ביצוע עונש המאסר וטוענת כי אין עילה מוצדקת לבקשה. סיכויי הערעור אינם טובים, משהכרעת הדין מתבססת על קביעות

עובדה והערכת מהימנות עדים; מדובר בעבירות מין חמורות המלוות באלימות, ושירות המבחן נימנע מהמלצה טיפולית ואף ציין כי קיים סיכון להישנות מעשי עבירה בעתיד. גם אורך תקופת המאסר אינו מצדיק את עיכוב תחילת ריצויו.

דין הבקשה להידחות.

העבירות בהן הורשע המבקש הן חמורות עד מאד, והן כורכות עבירות מין משולבות במעשי אלימות קשים המצויים ברף גבוה של חומרה. עונשו של המבקש נגזר, בין היתר, מתוך התחשבות בהיותו קטין בעת מעשה, אך גם במכלול שיקולים אחרים רלבנטיים לענין.

אכן, תקופת המאסר שנגזרה על המבקש אינה פוגעת באפשרות למצות את סיכויי הערעור, ככל שהם קיימים, ואין להתעלם גם משיקול מסוכנותו של המבקש, כפי שמצא את ביטויו בתסקיר שירות המבחן.

אשר לסיכויי הערעור, קשה לומר כי סיכויים אלה נושאים משקל מבטיח במיוחד נוכח העובדה כי מדובר בהכרעת דין מפורטת מאוד, המתבססת בעיקרה על ניתוח עדויות וגרסאות, הערכת מהימנות וקביעת עובדות שלגביהם ערכאת הערעור ממעטת להתערב. הטיעונים שבא-כוח המבקש העלה ייבחנו ויישקלו על ידי ערכאת הערעור, אולם על פני הדברים, נוכח הניתוח הכולל של מסכת הראיות, קשה להתרשם בשלב זה של ההליך כי יש בהם כדי להפוך את הכרעת הדין על פניה, או כדי לשנות שינוי מהותי את שיעורו של העונש שנגזר.

אין, אפוא, עילה לעיכוב ביצוע תחילת ריצוי עונשו של המבקש, ובקשתו נדחית. עליו להתייצב לריצוי עונשו ביום 1.9.10 על פי האמור בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.7.10.