ע"פ 6187/17 יוזיק שמאילוב נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע על-פי הודאתו בכך שהכה את אשתו, איים עליה ועל בנו הקטין, ובאחת הפעמים שפך קפה חם וגרם לה כוויה של ממש. בגין מעשים אלה הורשע המערער בתקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ואיומים – עבירות לפי סעיפים 380 ו- 382(ג); 333 ו- 335(א1) ו- 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בית משפט קמא השית על המערער, בין היתר, מאסר בפועל של 24 חודשים, ועל כך נסב הערעור שבפנינו.

2.

צר לנו על אשתו של המערער, שביקשה עבור המערער, וכפי שעולה מהתסקיר שבפנינו, המשפחה נקלעה לחובות עקב מאסרו של המערער. ברם, המעשים המיוחסים למערער חמורים כשלעצמם, ולכך יש להוסיף את עברו הפלילי, הכולל גם את תקיפת אשתו.

אכן, משפחתו של המערער סובלת עקב מאסרו, אך בכך אין עניינו של המערער מתייחד לעומת אסירים אחרים.

3.

לכל אלה ניתן להוסיף כי המערער עצמו אינו משתף פעולה עם גורמי השיקום, ועד כה סירב להשתתף בקבוצות טיפוליות בין כתלי בית-הסוהר, כך שספק אם המערער הפנים ומבין את דפוסי התנהגותו.

לא מצאנו אפוא טעם בגינו יש להקל בעונשו של המערער.

4.

יש לקוות כי המערער ישתלב במסלול שיקומי בין כתלי הכלא, לטובתו-שלו ולטובת משפחתו, כפי שהצהיר בא כוחו כי בדעתו לעשות, שמא יהיה לכך משקל בבוא היום, וכאשר המערער יעמוד בפני ועדת השחרורים.

5.

סוף דבר, הערעור נדחה.