ע"פ 6199/20 שמואל בן אבו נ. מדינת ישראל

השופט א' שטיין:

1.

כלל גדול הוא שנאשם וציבור כאחד זכאים לכך שנימוקי פסק הדין – זה של הערכאה הדיונית וזה של ערכאת הערעור, בין אם הוא מרשיע את הנאשם ובין אם הוא מזכה אותו – יפורטו באופן ממצה ומדויק, ללא הסתרת פרטים (ראו: רות גביזון, "בית המשפט וחובת ההנמקה" משפטים ב 89 (תש"ל)). בקשת המדינה לעריכת שינויים בהנמקה האותנטית שניתנה לפסק הדין אשר יצא מלפנינו בתיק זה ביום 7.2.2022 – נדחית אפוא בזאת.

2.

מטרה הבקשה הנ"ל היא הגנה על רווחתן ועל פרטיותן של נפגעות העבירה. מטרה זו הינה לגיטימית כבסיס לאיסור פרסום של חלקים מסויימים מפסק הדין (ראו והשוו: ע"פ 5877/99 יאנוס נ' מדינת ישראל , פ"ד נט(2) 97 (2004) (להלן: עניין יאנוס )), אולם אין בה כדי להצדיק עשיית שינויים בהנמקה האותנטית שניתנה – זאת, מאחר שפסק דיננו צריך להיות חשוף לבדיקה ולביקורת ציבורית כמות שהוא; וככל שפסק דין זה יידרש בהליך כזה או אחר שיבוא אחריו, נימוקיו האותנטיים הם אלה שצריכים להגדיר את תוכנו ואת מהותו לכל דבר ועניין.

3.

אשר על כן, הכלי שבו ראוי ונכון להשתמש כדי להגן על זכויותיהן של נפגעות העבירה הוא איסור פרסום מלא או חלקי, כמוסבר בעניין יאנוס .

4.

אנו מפרידים אפוא בין גרסתו המלאה והמחייבת של פסק דיננו לבין גירסתו הערוכה – המצורפת בזאת – אשר הוכנה לאחר שקילת עמדותיהם של בעלי הדין. בכפוף להערות נוספות שבדעתם של בעלי הדין להשמיע עד יום 7.3.2022, גרסה זו של פסק הדין תפורסם ותהא פתוחה לעיון הציבור החל מיום 8.3.2022, כאשר גרסתו הרשמית והמחייבת של פסק דיננו תמשיך להיות אסורה בפרסום. אנו שבים ומבהירים בזאת כי הגרסה הרשמית והמחייבת של פסק הדין תהא נוסחו המלא, כפי שניתן ונחתם על ידינו ביום 7.2.2022, ללא מחיקות וללא עריכה.

5.

בקשת המדינה להסיר את החיסיון משמו של המערער נדחית בזאת, מאחר שגילוי שמו עלול לחשוף את זהותן של נפגעות העבירה (או אחדות מהן). המערער יזוהה אפוא כ"פלוני" בנוסחו הרשמי ובנוסח הערוך של פסק הדין.