ע"פ 62/97 פלוני נ. מדינת ישראל

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות ותקיפת שוטר ונדון לחמש שנות מאסר, מהן ארבע שנים לריצוי בפועל והיתרה לרצוי על תנאי למשך שלוש שנים.

בבסיס הרשעת המערער עומדות העובדות הבאות:

ביום 8.1.95 הגיעו המערער וחברו לחצר הכניסה לבית ברח' בלוך 8 בתל-אביב. אשה כבת 76 הגיעה למקום לאחר ששבה מהבנק כשהיא מחזיקה בידה תיק ובו כסף שהוציאה מהבנק.

המערער הפיל את האשה הזקנה ארצה וגנב ממנה את תיקה שהכיל סכום של 3,045.- ש"ח ומסמכים שונים. האשה נחבלה ונגרם לה שבר בעצם האגן.

המערער וחברו נמלטו מהמקום ושוטר שהבחין במנוסתם רדף אחרי המערער, תוך שהוא מזהה עצמו כשוטר ומצווה עליו לעצור.

כאשר הצליח השוטר להשיג את המערער, תקף זה האחרון את השוטר, בעט בו והיכה בו באגרופיו, תוך שהוא מאיים על השוטר שאם לא יניח לו יאונה לו רע.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד חומרת העונש.

המערער היה כבן ½17 בעת בצוע העבירות וכבר בגיל צעיר זה, ידיו רב לו בפעילות עבריינית לסוגיה.

זמן קצר לאחר ששוחרר המערער בערובה עד לברור דינו בגין העבירות הנידונות, היה מעורב יחד עם אחרים במעשי עבירה נוספים, שבגינם נדון לשנתיים מאסר בפועל.

בפני בית משפט קמא הוגשו תסקירים של שרות המבחן לנוער. התמונה שעלתה מן התסקירים היתה עגומה למדי. המערער אובחן כאישיות בעלת קוים אנטי-חברתיים הנוטה להקלט בנקל בחברה עבריינית. הוברר כי המערער גם משתמש בסמים.

בתסקיר משלים שהוגש לבית משפט קמא החלו להתגלות הסימנים הראשונים של שינוי חיובי באורחותיו. הדבר התבטא בנכונות להשתלב בקבוצות של נערים הצורכים סמים, במטרה להרתיעם מפני הסם.

למרות שיפור זה לא ראה בית משפט קמא מנוס מלגזור על המערער את העונש שגזר. לדעתנו לא נפלה שגגה בפסק-דינו של בית משפט קמא ואכן הלם העונש את מעשי העבירה החמורים.

אם החלטנו בכל זאת להתערב במידת מה בגזר דינו של בית משפט קמא, הרי זה משום שהגענו למסקנה שיש מקום לתת ביטוי לשינויים החיוביים המוסיפים לחול אצל המערער, כפי שהם משתקפים בתסקיר הנוסף של שרות המבחן, שהתקבל לקראת הדיון בערעור.

על מנת לעודדו להוסיף לעשות לשינוי דרכו ולהתארגנות מחודשת של כוחותיו, החלטנו להפחית ששה חדשים מתקופת המאסר שהוטלה על המערער לריצוי בפועל, באופן שזו תועמד שלש וחצי שנים במקום ארבע שנים. תקופת המאסר על תנאי תהיה בת שנה וחצי למשך שלש שנים. בנוסף ובהסכמת כל הנוגעים בדבר, קובעים אנו כי המערער יועמד בפקוח שרות המבחן למשך שנתיים מיום שחרורו מן הכלא.