ע"פ 6203/06 אלי(דודי) וחנון נ. מדינת ישראל

1.זוהי בקשה לעיכוב ביצוע גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט א' שהם ), בת"פ 40179/05, מיום 12.7.2006, בגדרו הושת על המבקש עונש מאסר בפועל של 24 חודשים, בניכוי תקופת מעצרו מיום 17.10.2005 עד יום 27.11.2005.

2.המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בקשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה בכוח וגרימת חבלה חמורה בנסיבות חמורות. על פי עובדות פסק הדין, ביום 3.6.2005 הגיע המבקש יחד עם אביו, אחיו, ואדם נוסף לרחוב ניצנה בבת ים. משהבחינו במתלונן, פנה אליו אביו של המבקש, וביקש ממנו לסור הצידה. בין השניים הוחלפו דברים בנוגע לחוב ששיעורו נע בין 600-900 ₪, אותו חב המתלונן לאדם אחר, ואביו של המבקש קיבל על עצמו לגבותו. לאחר שהמתלונן טען שסכום זה אינו מצוי ברשותו, סימן אביו של המבקש לבנו האחר בקריצת עין. המתלונן, שהבחין בקריצה זו, פתח במנוסה. לאחר מספר מטרים הדביקו אותו הרודפים, ואחיו של המבקש חבט במוט ברזל בגבו וברגלו של המתלונן, שנפל ארצה. בעודו שרוע על הקרקע, המשיכו המבקש, אחיו והאדם הנוסף לחבוט בו בכל חלקי גופו, כאשר המבקש והאדם הנוסף מכים באגרופיהם בפניו של המתלונן, בראשו ובגבו. למתלונן נגרם שבר ברגלו, והוא אושפז למשך 10 ימים. כן נקבעה לו קצבת נכות זמנית בשיעור 100%.

3.בגזר דינו קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש תקף את המתלונן באכזריות רבה, בשעה שהלה היה חסר אונים. עם זאת, ציין לקולא את עברו הנורמטיבי (יחסית) של המבקש. שיקול זה, לצד הקביעה שחומרת מעשהו של המבקש פחותה מזו של אביו ואחיו, הביאו את בית המשפט להשית עליו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, בעוד שעל אביו גזר 5 שנות מאסר בפועל, ועל אחיו 42 חודשי מאסר בפועל. יוער, כי בגזר הדין ציין בית המשפט שהמבקש ביצע את העבירה בתיק זה 3 ימים לפני שאמור היה להתייצב לריצוי עונש מאסר בן שישה חודשים בעבודות שירות, שהוטל עליו בתיק אחר (עבירות רכוש), וכי בעקבות מעצרו בתיק זה, הוחלט שירצה את עונשו במאסר ממש.

המבקש הגיש ערעור על גזר דין זה, ובד בבד, הגיש בקשה זו לעיכוב ביצועו של עונש המאסר בפועל.

4.המבקש טוען כי מתקיימים בו התנאים הצריכים לעיכוב ביצוע, כפי שנקבעו בע"פ 111/99, ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2), 241. המבקש ציין כי ערעורו הוא על הכרעת הדין, ולחלופין, על גזר הדין; הוא נעדר הרשעות קודמות בתחום האלימות, ומיום ביצוע העבירות לא עבר כל עבירה אחרת; קיים חשש ממשי שבטרם יישמע ערעורו ירצה את כל עונשו או את חלקו הארי של המאסר, שלאחר ניכוי שליש ושחרור מינהלי יעמוד על 13 חודשי מאסר בפועל. לטענתו, סיכויי ערעורו טובים, בין השאר בשל העדר הרשעות קודמות, ונסיבות אחרות.

המשיבה, מנגד, ציינה כי ערעורו של המבקש הוא על חומרת העונש בלבד. לדידה, אין ספק, שהמבקש ישא בעונש של מאסר בפועל, והסיכוי להפחתה ניכרת מעונש המאסר, לא כל שכן המרתו בעבודות שירות, קלוש ביותר. המשיבה הדגישה כי המבקש נטל חלק בתקיפה קשה ואכזרית, שלא קדם לה מעשה התגרות, ובנסיבות אלה אין הצדקה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. בטיעונו לפניי הפנה ב"כ המשיבה את בית המשפט להרשעת המבקש בעבירת אלימות בת"פ 2049/06 (בבית משפט השלום בראשון לציון), עבירה שבוצעה ביום 16.3.2006, בעת שהמבקש היה אמור להימצא במעצר בית בגין העבירה נשוא התיק הנוכחי.

לאחר שגזר דין זה הוצג בפניי, ב"כ המבקש (שציין כי לא היה מודע לקיומו של גזר דין זה) חזר בו מטענתו כי המבקש לא ביצע עבירות אלימות לאחר העבירה נשוא הבקשה שלפניי. ב"כ המבקש ציין כי המבקש עתיד להינשא ביום 22.10.2006, וביקש שביצוע העונש יידחה, למצער, לאחר תאריך זה. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה זו, בציינו כי פרק הזמן המקובל לצורך התארגנות הוא שבוע שבועיים, ולא שלושה חודשים.

5.דין הבקשה להידחות. כפי שציין ב"כ המשיבה, ערעורו של המבקש הוא על חומרת עונשו בלבד (כפי שצוין פעמיים בהודעת הערעור). לאור חומרת העבירה, ולאור העובדה שהמבקש ביצע עבירת אלימות נוספת, לאחר העבירה נשוא תיק זה ובעת שהיה עליו להימצא במעצר בית, סיכויי הערעור קלושים, שלא לומר אפסיים. נימוקים אלה לבדם, די בהם כדי להשמיט את הקרקע מתחת הבקשה לעכב את ביצוע העונש עד למתן פסק הדין בערעור. גם לבקשה האחרת שהועלתה בפניי במהלך הדיון - לעכב את ביצוע העונש עד לאחר מועד חתונתו של המבקש - אין בידי להיעתר. המבקש הורשע כבר ביום 4.5.2006, ודינו נגזר ביום 12.7.2006. בעת קביעת מועד החתונה היה על המבקש להביא בחשבון כי יידרש ליתן את הדין על מעשיו. קביעת מועד חתונה, כשלעצמה, אין בה כדי לדחות את ביצוע העונש, שאם לא כן, יימצא כי מי שנידון למאסר יכול להכתיב לבית המשפט את מועד ריצוי עונשו, על ידי קביעות רצוניות כאלה ואחרות.

6.סוף דבר: הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ביום 27.8.2006, עד השעה 11:00.