ע"פ 6207/98 פלוני נ. מדינת ישראל

בשל שני מעשים של הכנת והשלכת בקבוקי תבערה בירושלים, בשלהי נובמבר 1997, פעם לעבר ישיבה בעיר העתיקה ולמחרת לעבר נקודת המשטרה ברחבת הכותל המערבי, גזר בית המשפט המחוזי על שני המערערים עונש זהה: שנתיים מאסר בפועל ושמונה חודשים מאסר על-תנאי.

המערער הראשון, יליד נובמבר 1983, היה כבן ארבע-עשרה שנים וחצי בזמן ביצוע המעשה. המערער השני, יליד אוקטובר 1981, היה כבן שש-עשרה שנים וחצי. בקבוקי התבערה שהושלכו לא גרמו כל נזק ובחקירתם טענו המערערים כי לא התכוונו לפגוע ועל כל פנים הם מתחרטים על המעשים.

באת-כוח המדינה, בתשובתה לערעור, הסכימה כי העונשים שהוטלו על המערערים נוטים לצד החומרה וכי אפשר שבית המשפט קמא לא ייחס משקל מספיק לגיליהם ולנסיבותיהם האישיות של המערערים.

נחה דעתנו כי בנסיבות העניין ניתן להקל בעונשיהם של המערערים מבלי לפגוע בנורמת הענישה הראויה למעשים חמורים מן הסוג הזה ובשיקולי ההרתעה.

אנו מקבלים את הערעור. המאסר הממשי שהושת על מערער 1 יועמד על שנה אחת ואילו המאסר הממשי שהושת על מערער 2 יועמד על שמונה-עשר חודשים. המאסר על-תנאי שהוטל על המערערים יישאר בעינו.