ע"פ 6232/97 בועז נחום נ. מדינת ישראל

המערער לא התכחש לאמרתו ת10/, ובית המשפט יכול היה לקבוע על יסודו - באין הסבר אחר של ממש - את קיומה של הודייה במעשה המיוחס לו (להבדיל מאשר סעיף העבירה). לפיכך יש לדחות את הערעור על ההרשעה.

בהיסוס רב, ועל יסוד האמור בתסקיר שירות המבחן, החלטנו להקל במידת מה בעונשו של המערער. הגם שהעונש - לפי הנתונים שהיו לפני בית המשפט המחוזי אינו מופרז. הטעם העיקרי לדבר הוא האמור בתסקיר ובדברי נציגת שירות המבחן, שהמערער כיום נקי מסמים ועולה על דרך השיקום. בנסיבות אלו אנו דוחים את הערעור על ההרשעה, ומקבלים אותו חלקית לגבי מידת העונש. עונשו יעמוד על ארבע שנים תחת חמש שנים. הוראות החפיפה החלקית שנקבעו בבית המשפט המחוזי בעינן תעמודנה, באופן שהעונש שבתיק זה ירוצה באופן מצטבר למחצית מעונש המאסר לתקופה של 18 חדשים שהושת על המערער.

עונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער בעינו יעמוד.