פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
6236/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ח' מלצר
המערער:
לריסה קרבצ'נקו
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב, מיום 12.6.07, בתיק פל. 40268/06, שניתן על ידי כבוד השופטת
עדנה קפלן-הגלר
תאריך הישיבה:
א' בטבת התשס"ח
(10.12.07)
בשם המערער:
עו"ד מיה רוזנפלד
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 16.9.06, בשעת לילה, ובעקבות ויכוח, תקפה המתלוננת את בעלה (להלן: המתלונן) ודקרה אותו עם סכין בראשו, בבטנו ובידו השמאלית. כתוצאה מכך נחבל המתלונן חבלה חמורה, והוא אושפז לצורך קבלתו של טיפול רפואי אשר כלל גם ניתוח בבטנו. בתום שמיעתן של ראיות הצדדים, דחה בית המשפט המחוזי את גרסת המערערת לפיה עומד לה הסייג מפני אחריות בפלילים מחמת הגנה עצמית, והרשיעה בעבירות של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו-334 בשילוב עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, דן בית המשפט את המערערת לשלוש שנות מאסר ושנתיים מאסר על-תנאי.
בערעור המופנה כנגד העונש נטען, כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערערת חרף נסיבותיה האישיות הקשות, והתנהגותו האלימה של בעלה כלפיה. כן נטען, כי העונש שנגזר חורג מרמת הענישה הנוהגת, במיוחד נוכח העובדה כי מדובר במי שהתנהגותה עד כה היתה נורמטיבית.
אין בידנו לקבל את הערעור. המערערת, גם אם יש ממש בטענתה כי בעלה נהג בה באלימות, החליטה ליטול את החוק לידיה, ותוך שימוש בסכין גרמה לקורבנה חבלה ופציעה חמורות, שאך בנס לא הסתיימו בנזק קשה פי כמה. אלימות מסוג זה, במיוחד נוכח התפשטותה של תופעה זו במקומותינו, חייבת היתה לזכות בתגובה עונשית קשה, ומכאן מסקנתנו לא הוכחה עילה להתערבותנו בגזר הדין.
הערעור נדחה.
ניתן היום, א' בטבת התשס"ח (10.12.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט