פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6236/08 מוסטפא עיסא נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · מאסר על תנאיערעור על גזר דין בבית המשפט העליון

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המערער הודה בירי לעבר מתלונן וגרם לפצעי שפשוף והורשע בחבלה חמורה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור בחלקו, וקבע כי המאסר על תנאי יופעל רק אם המערער יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירת אלימות מסוג פשע. יתר חלקי גזר הדין נותרו על כנם.

העובדות

המערער הודה בכתב אישום מתוקן ונטען כי ירה מאקדח לעבר המתלונן וגרם לו פצעי שפשוף. בית המשפט המחוזי הרשיע בחבלה חמורה ונגזרו ארבע שנות מאסר בהסדר טיעון, והופעל מאסר על תנאי בן שלושה חודשים בחופף, וכן נגזרו 24 חודשים מאסר על תנאי. הערעור מופנה כנגד המאסר המותנה בלבד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם אורך המאסר על תנאי ותחולתו רחבה מדי ולכן יש לשנותם?

הלכות

  1. 1

    יש ממש בהשגות המערער בנוגע לעבירות המפעילות את המאסר על תנאי, ולכן המאסר המותנה יופעל רק בעבירת אלימות מסוג פשע בתוך שלוש שנים מיום השחרור

    ״נראה לנו כי יש ממש בהשגות המערער בכל הנוגע לעבירות המפעילות את המאסר על תנאי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מאסר על תנאי
  • חבלה חמורה
  • הסדר טיעון
  • עבירת אלימות מסוג פשע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

6236/08

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט י' דנציגר

המערער:

מוסטפא עיסא

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בתל-אביב-יפו, בת.פ.ח. 1030/07, מיום 29.5.08, שניתן על ידי כבוד השופטת

מ' סוקולוב

תאריך הישיבה:

כ"ב בשבט התשס"ח

(29.01.08)

בשם המערער:

עו"ד עלאא מסארוה

בשם המשיבה:

עו"ד יאיר חמודות

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בכתב אישום מתוקן בעובדותיו הודה המערער, נטען, כי בתאריך 2.3.07 הוא הגיע עם אחר (מוחמד אבו רמדאן) לבית ביפו, שם שהה אותה עת סאלח מני (להלן: המתלונן). המערער היה מזוין באקדח, וממנו הוא ירה מספר יריות לעבר המתלונן, וכתוצאה מכך נגרמו לזה האחרון פצעי שפשוף.

בעקבות הודאת המערער בעובדות, הרשיעו בית המשפט בעבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 ביחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. מכח הסדר טיעון אותו גיבשו הצדדים, עתרה המשיבה לגזור למערער ארבע וחצי שנות מאסר, בעוד שההגנה היתה רשאית לטעון לעונש כהבנתה. בסופו של יום נדון המערער לארבע שנות מאסר, והופעל, בחופף, מאסר על תנאי בן שלושה חודשים שעמד נגדו. כמו כן, נגזרו למערער 24 חודשים מאסר על-תנאי.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד המאסר המותנה שהושת על המערער. נטען כי אורכו מופרז ותחולתו רחבה מדי.

נראה לנו כי יש ממש בהשגות המערער בכל הנוגע לעבירות המפעילות את המאסר על תנאי, ולפיכך, אנו קובעים כי המערער ישא בו אם יעבור, בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא, עבירת אלימות מסוג פשע. יתר חלקיו של גזר-הדין – יעמדו בעינם.

ניתן היום, ד' בשבט התשס"ט (29.01.09)

.

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1יש ממש בהשגות המערער בנוגע לעבירות המפעילות את המאסר על תנאי, ולכן המאסר המותנה יופעל רק בעבירת אלימות מסוג פשע בתוך שלוש שנים מיום השחרור