החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6272-23 ע"פ 6272-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסרערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר דחיית בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר

הערעור נדון בשאלה האם יש לעכב ביצוע עונש מאסר עד לסיום ההליך הטיפולי. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה כמוקדמת, כדי להתרשם מתפקודו של המערער בתקופת השיקום. בית המשפט העליון דחה את הערר, והותיר למערער את הזכות להגיש בקשה נוספת לדחיית ריצוי העונש לבית המשפט המחוזי.

העובדות

המערער נידון לעונש מאסר בפועל והחל בהליך טיפולי. הוא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע העונש עד לסיום ההליך הטיפולי. מועד כניסתו למאסר היה מאוחר בכשלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל עד לסיום ההליך הטיפולי שבו החל המערער?

הלכות

  1. 1

    בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהוגשה מוקדם מדי נדחית מאחר שבית המשפט רשאי להתרשם מתפקוד המבקש בתקופת ההליך הטיפולי בטרם יכריע.

    ״ככזו, פשיטא כי אין בהחלטה כל דופי.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עונש מאסר בפועל
  • הליך טיפולי
  • בקשה מוקדמת
  • דחיית מועד ריצוי עונש
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק ע"פ 6272/23

בבית המשפט העליון

ע"פ 6272/23

לפני:

כבוד השופט ע' גרוסקופף

המבקש:

ליאור דוראני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע פסק

דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 17.7.2023 שניתן במסגרת עפ"ג

48407-10-22 על ידי כבוד השופטים דנה לקח-כהן, דוד גדעוני ועינת אבמן-מולר

תאריך הישיבה:

כ"ד באלול התשפ"ג

(10.9.2023)

בשם המבקש:

עו"ד ארז בר-צבי; עו"ד רגב

בוטבול

בשם המשיבה:

עו"ד אפרת גולדשטיין רוזן

החלטה

לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעפ"ג 48407-10-22 מיום 17.7.2023 (כבוד השופטים דנה לקח-כהן, דוד גדעוני ו-עינת אבמן-מולר), במסגרתה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל שנגזר על המערער עד לסיום ההליך הטיפולי בו החל. מעיון בהחלטה, עולה כי בית משפט קמא ראה בבקשה "בקשה מוקדמת". זאת, בשים לב לכך שמועד כניסתו של המערער למאסר מאוחר בכשלושה חודשים מהמועד בו הוגשה הבקשה, ומטבע הדברים, רצה בית משפט קמא להתרשם גם מתפקודו של המערער במהלך תקופת הזמן של הליך השיקום, בטרם מתן החלטה סופית בעניין המועד לתחילת ריצוי עונש המאסר. ככזו, פשיטא כי אין בהחלטה כל דופי.

לאור זאת, גם הפנייה לבית משפט זה הקדימה את זמנה, שכן פתוחה עדיין לפני המערער האפשרות להגיש בקשה נוספת לבית משפט קמא לדחיית מועד ריצוי עונש המאסר שנגזר עליו, בהינתן תפקודו של המערער במהלך התקופה שחלפה.

לפיכך, הערר נדחה, תוך שמירת זכותו של המערער להגיש בקשה נוספת לדחיית ריצוי העונש לבית משפט קמא. מטבע הדברים, טענות הצדדים ביחס לבקשה כזאת שמורות להם, ובית משפט קמא יכריע בה לפי מיטב שיקול דעתו.

בכפוף לאמור לעיל, הערר נדחה.

ניתנה

היום, כ"ד באלול התשפ"ג (10.9.2023).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפג 48407-10-22

הלכות

  1. 1בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהוגשה מוקדם מדי נדחית מאחר שבית המשפט רשאי להתרשם מתפקוד המבקש בתקופת ההליך הטיפולי בטרם יכריע.