ע"פ 6287-23 ע"פ 6287-23

1.לפניי בקשה לעכב את ביצועו של מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, בניכוי ימי המעצר – עונש אשר הושת על המערער, ביום 19.7.2023, בתפח"ע (מחוזי ב"ש) 41744-11-21 (השופטים י' רז לוי, ס"נ, א' משניות ור' תורן), לצד מאסר מותנה וחיוב לשלם לנפגע העבירה פיצוי בסך של 50,000 ₪, אשר שולם במלואו. עונשים כאמור הושתו על המערער בעקבות הרשעתו בעבירות אשר כוללות מעשים מגונים וכן הטרדה מינית. ההרשעה מבוססת על הודאת המערער בעובדות כתב-האישום המתוקן, אשר נמסרה במסגרת הסדר טיעון.

2.בקשה זו באה בעקבות שינוי נסיבות אשר חל אחרי החלטתי הקודמת בבקשת המערער לעכב את ביצועו של עונש המאסר – החלטה שניתנה על ידי ביום 3.9.2023. באותה החלטה, דחיתי את בקשת המערער. בד-בבד, על-מנת להבטיח למערער את יומו בערעור על גזר הדין קמא, קבעתי כי הלה יתייצב לריצוי המאסר ביום 3.12.2023 וכי הדיון בערעור יתקיים בהקדם, בכפוף לאילוצי היומן. בהתאם לאותה החלטה, הדיון בערעור נקבע ליום 23.10.2023.

3.כעת, בשל מצב החירום השורר במדינה, נאלצנו לדחות את מועד הדיון בערעור ליום 5.2.2024. ביום 12.10.2023, הודיענו שירות המבחן כי לא יעלה בידו להכין תסקיר עדכני אודות המערער לפני סוף חודש נובמבר 2023.

4.נסיבות אלו מצדיקות עיון מחדש בבקשת עיכוב-הביצוע. במסגרת זו, הגישו בעלי הדין את עמדותיהם בכתובים אשר השלימו את טיעוניהם בעל-פה מיום 3.9.2023. המערער סבור כי מן הדין ליתן לו את מבוקשו כדי להבטיח את יומו בערעור ולהשמיע בפני המותב את טענותיו שעל יסודן ראוי יהיה, לעמדתו, להמיר את עונש המאסר שהושת עליו כאמור ל-9 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות. טענות אלה מצביעות על ההליך השיקומי שעבר המערער, על גילו, המתקרב ל-63 שנים, וכן על המצב הרפואי שלו ושל בת זוגו. מנגד, סבורה המדינה כי הסיכוי להמתקת העונש כאמור הוא זניח, ולפיכך – לעמדתה – דין הבקשה להידחות.

5.מבלי לקבוע מסמרות, אציין כי טענותיו של המערער בהיבט השיקומי והרפואי אינן טענות שניתן לבטלן במחי-יד. מדובר בטענות רציניות שראויות להישמע. מאידך, מצאתי טעם בעמדת המדינה באשר לאפשרות להפחית את תקופת מאסרו של המערער לכדי 9 חודשים – טענה שנטענה, בין היתר, על רקע עונש המינימום הקבוע בסעיף 355 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

6.עניינים אלה מסורים למותב שידון בערעור.

7.במסגרת הנוכחית, ארבעה שיקולים מכריעים את הכף לטובת עיכוב-הביצוע המבוקש:

א.הצורך להבטיח למערער את יומו בבית המשפט בכל הקשור לטענותיו אשר מפנות את בית המשפט להיבט השיקומי, לגילו של המערער ולשאר נסיבותיו (צורך שביקשתי למלא בהחלטתי הקודמת, אולם הדבר לא הסתייע בשל מצב החירום).

ב.העובדה שבית משפט זה נעתר לעתים תכופות לבקשות לעכב את ביצועו של מאסר שתקופתו אינה עולה על 18 חודשים.

ג.העובדה שהמערער הקדים לשלם לנפגע העבירה את הפיצוי שנפסק לטובתו.

ד.העובדה שהמערער משוחרר ממעצר בתנאים מגבילים מזה זמן רב ומבלי להפר שום תנאי.

8.הנני נעתר אפוא לבקשת המערער ומעכב בזאת את ביצועו של עונש המאסר נושא הערעור עד להכרעה בערעור. לתנאים המגבילים שנקבעו על ידי בית משפט קמא ייווסף התנאי הבא: המערער יפקיד בבית המשפט המחוזי באר שבע ערבות בנקאית על סך 40,000 ₪ להבטחת התייצבותו לדיון ולריצוי העונש ולהבטחת קיומם של שאר התנאים המגבילים – זאת, לא יאוחר מיום 15.11.2023.