בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 6291/97
בפני: כבוד השופט י. קדמי
כבוד השופטת ד. דורנר
כבוד השופט י. אנגלרד
המערער: יהודה זיקרי
נ ג ד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור כנגד גזר-הדין
תאריך הישיבה: י"א בחשון תשנ"ח (11.11.97)
בשם המערער: עו"ד ראובן בר-חיים
בשם המשיבה: עו"ד אורי כרמל
פסק דין
השופט י. קדמי
המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.פ. 170/96) - יחד עם שלשה אחרים - בעבירה של סחיטה באיומים לפי סע' 428 (סיפא) לחוק העונשין; ונדון ל - 33 חודשי מאסר, מתוכם 15 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי.
הערעור מכוון כנגד גזר הדין בלבד; ובקשתו של בא כוח המערער היא, כי עונש המאסר לריצוי בפועל יועמד על תקופה שתאפשר למרשו לרצותו בעבודות שירות.
הפרשה בגינה הורשע המערער הינה, בקליפת אגוז, כמפורט להלן. המתלונן, נדרש על ידי נושים - באמצעות "גובים" שהשמיעו איומים חמורים - להחזיר להם חוב נכבד; ועל מנת להתמודד עמם, שכר המתלונן את שירותיו של אחד עופר. בתחילה, סייע עופר - תמורת תשלום - למתלונן; אך מאוחר יותר - כאשר גבר לחצם של ה"גובים" - חבר עופר לשלושה נוספים וביניהם המערער, וניסה, יחד עמם, לסחוט מהמתלונן סכום נכבד עבורם. המתלונן פנה למשטרה ובשיתוף פעולה עמה, הוקלטו - קולית וחזותית - אירועים המשקפים את פעילות הסחיטה, נושא האישום וההרשעה. כן קיימה המשטרה מעקב אחר פעולות הקבוצה.
כפי שמלמדת הכרעת הדין, מעורבותו המעשית של המערער בפעילות הסחיטה, שננקטה על ידי הקבוצה כנגד המתלונן, מצטמצמת ל"נוכחות" מאיימת באחת מן הפגישות שהתקיימו עם המתלונן. בפגישה זו השתתפו עופר, חבר נוסף בחבורה (אסי), והמערער. בשל תקלה טכנית פעלה ההקלטה הקולית בנפרד מההקלטה החזותית. על אף התקלה, הדברים שנקלטו מפי הדוברים וההתנהגות שנקלטה חזותית - לרבות נפנוף מברג מצידו של המערער - משקפים התרחשות מובהקת של סחיטה באיומי אלימות; כאשר, כפי שנכתב בהכרעת הדין "שפת הגוף של הנאשמים מס' 3 (אסי - י.ק.) ומס' 4 (המערער - י.ק.) הנראית בקלטת הווידיאו ת/2א, מאיימת לא פחות מהמלל הנשמע בקלטת".
אף שכאמור, בפועל מצטמצמת מעורבותו של המערער בפרשה בנוכחות מאיימת בפגישה האמורה, קבע בית המשפט בהכרעת הדין: "...התנהגותו של אודי (המערער - י.ק.) כפי שניתן לצפות בקלטת הווידאו היא התנהגות אדם המעורה בעניינים ומדבר הרבה עם המתלונן, ואי אפשר להסיק שהיה רק על תקן "מתלווה"...". בעצם נוכחותו במקום וצורת התבטאותו הגופנית כלפי המתלונן חיזק את אסי (נאשם מס' 3 - י.ק.) והווה שותף לעבירה. אמירתו לפני, שהיה שותף תמים, אינה מהימנה בעיני ומהצפייה בקלטת ברור לגמרי שתפקידו זהה לתפקידו של אסי באיום על המתלונן. כפי שניתן לראות בקלטת הווידאו, תפיסתו של אודי את המברג, הפנייתו כלפי המתלונן ושיתוף הפעולה שלו עם איומיו של אסי על המתלונן מהווים, לדעתי, שותפות לעבירה".
העונש שנגזר על המערער, נעוץ בעמדתו האמורה של בית המשפט בדבר אופי מעורבותו בפרשה נושא האישום. על שלושת הנאשמים האחרים נגזרו עונשי מאסר לתקופות ארוכות במידה ניכרת: על נאשם מס' 1 - 56 חודשים מאסר מתוכם 38 לריצוי בפועל; על נאשם מס' 2 (עופר) - 60 חודשים מאסר מתוכם 45 לריצוי בפועל; ועל נאשם מס' 3 (אסי) 36 חודשים מאסר לריצוי בפועל.
ב"כ המערער מיקד את טענותיו כנגד חומרת העונש שנגזר על מרשו בנושאים הבאים: אפליה בינו לבין ה"גובים" שנקטו בפעילות סחיטה אלימה ומאיימת כנגד מתלונן מטעם נושיו - והכשירו בכך את הקרקע למעשיהם של המערער וחבריו - בכך שהם לא הועמדו כלל לדין; אי שמירה על יחס נאות בין העונש שהוטל עליו לבין העונשים שהוטלו על חבריו לאישום, הנושאים בעיקר אחריות לסחיטה נושא ההרשעה; אי מתן משקל נאות לעובדה שהמערער היה נתון במעצר בית לילי, במשך התקופה הממושכת שבה התנהל המשפט; התעלמות משבעה עשר ימי מעצר בפועל שלא נלקחו בחשבון; ואי מתן משקל נאות לנסיבותיו האישיות של המערער ובמיוחד לתיפקודו הנורמטיבי עד למקרה ולהשלכה החמורה שתהיה בהכרח לכליאתו בפועל בחברה העבריינית על אורח חייו בעתיד.
כל אלה מצדיקים - לשיטתו של ב"כ המערער - הקלה בעונש, שתעמיד את תקופת המאסר בפועל על ששה חודשים, באופן שיוכל לרצותו בעבודות שירות.
מנגד, תומך ב"כ המדינה בעונש שנגזר על המערער ומבקש שלא להתערב להקלתו, בהתחשב באופי האלים והמאוס כאחד של מעשה הסחיטה.
לאחר ששקלנו את טענותיו של הסניגור - שעשה כל שניתן להיעשות למען מרשו - החלטנו שלא להתערב במידת העונש שנגזר על המערער. כידוע, הכלל הנקוט בבית המשפט זה הוא: שאין ערכאת הערעור מתערבת בעונש שמשיתה הערכאה הדיונית אלא במקרים נדירים, במקום שבו ניתן להצביע על טעות או חריגה קיצונית מרמת הענישה ההולמת; ובמקרה דנן לא מצאנו אף אחד מאלה.
בגזר הדין נתן בית המשפט את דעתו לתסקיר שרות המבחן - אותו ראה כ"חיובי בעיקרו" - ולעובדה ש"תפקידו של נאשם זה בתכנון הפעולה היה שולי יחסית לשאר הנאשמים"; וכן ציין, שהמערער עובד כעצמאי בתחום הנגרות, קרי: עושה מאמץ לקיים אורח חיים נורמטיבי. הינה כי כן, לא נעלמו מעינו של ביהמ"ש אופיה של מעורבותו של המערער בפרשת הסחיטה והנסיבות האישיות אותן הדגיש הסניגור; ואין לומר, שעונש מאסר של 15 חודשים לריצוי בפועל - הנופל ממחצית ענשי המאסר לריצוי בפועל שנגזרו של שותפיו לאישום - אינו שומר על יחס נאות כלפי העונשים שנגזרו של שותפיו לעבירה של המערער או שיש בו, בנסיבות הענין, משום הפרזה קיצונית לחומרה.
לעובדה שה"גובים" המקוריים - שמעשיהם מהווים פרשה נפרדת שהמערער אינו קשור בה - לא הועמדו לדין אין השלכה לעניינו של המערער; וההכבדה הכרוכה ב"מעצר לילה" כתחליף למעצר בפועל, אינה מצדיקה במקרה דנן הקלה מיוחדת, כפי שטוען הסניגור.
מעשה הסחיטה העומד בבסיס הרשעתו של המערער, משקף גילוי מכוער של סחיטה אלימה, מאדם הנתון במילכוד של "גובים" אלימים המהלכים עליו אימים; ואין מקום לבוא בטרוניה אל בית המשפט המחוזי, על שראה חובה לעצמו ליתן לחומרה שבהתנהגות המערער ביטוי מלא ומודגש בעונש שגזר עליו.
ב"כ המדינה הסכים, כי מן הראוי היה להפחית מעונש המאסר בפועל שעל המערער לרצות, 17 ימי מעצר שלא נלקחו בחשבון; ואנו נעתרים לבקשת הסניגור בעניין זה.
סיכומם של דברים: אנו מחליטים לדחות את הערעור, בכפוף לכך שמעונש המאסר שעל המערער לרצות בפועל ינוכו 17 ימי המעצר בו היה נתון במהלך החקירה.
המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 15.12.97, עד לשעה 12:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים.
ש ו פ ט
השופטת ד. דורנר
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופט י. אנגלרד
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י. קדמי.
ניתן היום, כ"ד בחשון תשנ"ח
(24.11.97).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97062910.
H05