ע"פ 6350/03 חוסיין אבו מנדיל נ. מדינת ישראל

השופט א' גרוניס:

1.המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, שהייה שלא כדין בישראל, הפרעה לשוטר, נהיגה ללא רשיון ונהיגה ללא ביטוח. בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט א' שוהם) השית על המערער שש שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כמו כן הופעל במצטבר מאסר מותנה בן שנה אחת. לפיכך, על המערער לרצות חמש שנות מאסר. הערעור שבפנינו מופנה כנגד הכרעת הדין ולחלופין כנגד העונש.

2.למשטרה הגיעה ידיעה מודיעינית על כך שעומדת להתבצע עסקת סמים במקום כלשהו בכפר קאסם. אנשי משטרה התמקמו בסביבה. על פי הנטען בכתב האישום, הגיע המערער למקום כשהוא נוהג ברכב. המערער שהינו תושב עזה, נהג במכונית ללא רשיון וללא פוליסת ביטוח. לפי הנטען, החזיק המערער במכונית סם מסוג קנאביס במשקל של כ-68 ק"ג. שעה שהוא המתין במקום, הגיעו לזירה שני אנשים במכונית מסוג הונדה, מחמוד בדיר ומחמוד סרסור. לפי הנאמר בכתב האישום, הם שוחחו עם המערער. אנשי המשטרה התקרבו למקום ואחד מהם תפס את המערער ואת סרסור, אלא שהמערער הצליח להמלט. הוא נלכד על ידי המשטרה לאחר כחודשיים ימים. השאלה העיקרית שעל בית משפט קמא היה להכריע בה הייתה האם המערער אכן היה האדם שהגיע למקום במכונית בה נמצא הסם. בית המשפט המחוזי ענה בחיוב לשאלה. המערער מעלה השגות מהשגות שונות בכל הנוגע לזיהויו, אך לא מצאנו בהן ממש.

3.כאמור, המערער נמלט ממקום הארוע ונתפס רק לאחר כחודשיים. בין אנשי המשטרה שלכדו אותו היו שני שוטרים, בועז דרעי ופנחס פינטו, אשר נמצאו אף בזירת הארוע. השוטר שאחז במערער ובסרסור במהלך הארוע ואשר מאחיזתו הצליח המערער להימלט, היה בועז דרעי. שני שוטרים אלה, דרעי ופינטו, העידו בבית המשפט, כי האדם אותו לכדו היה האדם שהגיע לזירת הארוע במכונית בה נמצא הסם. לטענת המערער לא היה מקום לבסס הרשעה על עדותם, משום ששניהם היו בצוות שלכד אותו ולא נערך מסדר זיהוי. כמו כן נטען, כי עדותו של פינטו מעוררת תמיהה, שכן הארוע התרחש בשעת לילה של יום חורפי ולא ניתן לקבל שפינטו יכול היה לזהות את האדם שהגיע למקום ונמלט מידיו של השוטר דרעי.

4.אכן, הדרך בה פעלה המשטרה לא הייתה הדרך המיטבית. אפשר שראוי היה להימנע מלכלול את שני השוטרים האמורים בצוות שפנה ללכוד את המערער. אף יתכן שניתן היה לבצע בדיקות נוספות, למשל של טביעות אצבע במכונית שבתוכה נמצא הסם. עם זאת, בית המשפט המחוזי היה ער לנקודות האמורות ולטענות נוספות שהעלה הסניגור המלומד, אך חרף כל זאת ראה לנכון לסמוך על דברי העדות של שני השוטרים באשר לזהותו של הנוהג במכונית ובה הסם. זאת ועוד, המשיבה השכילה להציג ראיות נוספות שיש בהן כדי לקשור את המערער לארוע. בעת שהמערער נמצא בתא המעצר הוקלטו דברים שהחליף עם עצור אחר שנמצא בתא. אותם דברים כללו איזכור של המכונית בה הגיעו בדיר וסרסור לזירת הארוע. נוסף לכך נציין, כי המערער היה בעל מספר טלפונים סלולריים. מסתבר, כי בוצעו שיחות מאחד הטלפונים שלו לטלפון שהחזיק סרסור. לנתון זה יש משמעות מיוחדת, משום שהמערער הכחיש שהיה לו קשר כלשהו עם סרסור.

סיכומו של דבר הוא, שהערעור על הכרעת הדין נדחה.

5.העונש שהושת על המערער אינו חמור כלל וכלל. יש לזכור, כי הוא נמצא אשם בהחזקה של סם מסוג קנאביס במשקל של 68 ק"ג. בנוסף לכך הוא הורשע לגבי אותו ארוע בעבירות נוספות. למערער עבר פלילי, כולל בעבירות סמים ובעבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל. אמנם, אותם שניים שהגיעו לזירת הארוע, כנראה לצורך עשיית עסקת סמים עם המערער, לא הועמדו לדין. נושא זה לא הובהר דיו. ברם, אף אם נניח שראוי היה להעמידם לדין, אין בכך כדי להביא להקלה בעונשו של המערער, שאינו עונש חמור במיוחד בנסיבות הענין.

6.אי לכך הערעור נדחה על שני חלקיו.