ע"פ 6360/10 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער הועמד לדין בפני בית המשפט המחוזי, והעובדות שיוחסו לו תפורטנה להלן. בתאריך 28.4.09, בשעת בוקר מוקדמת, רצה צעירה (להלן: המתלוננת) את ריצת הבוקר שלה ברחוב שמסביב למגרש הכדורגל בעיר מגוריה. המערער שנהג במשאית החל לדבר אתה ונסע בעקבותיה, ובשלב מסוים שאל אותה כיצד מגיעים לשדרות. לאחר שהשיבה לו המשיכה המתלוננת בדרכה, אולם לאחר זמן מה שבה המשאית ועצרה לידה. המערער ירד ממנה וניסה למסור לה פתק בו רשום מספר טלפון, אולם המתלוננת השליכה אותו וברחה. היא נכנסה לאחד מבנייני המגורים מתוך כוונה להסתתר, אולם המערער שהבחין בה, חזר וניסה למסור לה את הפתק, ומששבה והשליכה אותו, הוא שלח את ידו לחזה, דחף אותה, ולאחר שנפלה על הרצפה הפשיל את מכנסיה ותחתוניה והחל לגעת בישבנה. לאחר מכן ברח המערער תוך שהוא קורא לעבר המתלוננת קריאות גנאי.

המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירה של מעשה מגונה שנעשה תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית. בהמשך, נדון המערער לשלוש וחצי שנות מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לשלם למתלוננת פיצוי בסכום של 15,000 ש"ח. על עונש זה הוא משיג בפנינו תוך שהוא טוען את אלה: הוא שהה במעצר ממושך, הפנים את חומרת מעשיו והראיה לכך הן הודאתו והחרטה שהביע; הוא נעדר עבר פלילי, והמקרה הנדון הוא בבחינת חריג וכשלון חד פעמי.

לא מצאנו כי הוכחה בפנינו עילה להתערב בעונש. כל אשר נטען על ידי ההגנה היה לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי, שנתן לכך משקל בגדר שיקוליו. יתרה מכך, מול נסיבותיו האישיות של המערער ניצבת העובדה שהוא הטריד ותקף אשה צעירה אותה פגש באקראי, וממנה הוא לא הרפה גם כאשר היה ברור לו שהיא אינה רוצה בחברתו. חרף סירובה של המתלוננת החליט המערער לכפות את עצמו עליה תוך שהוא משתמש בכח, ומותר להניח כי השלכותיו של אירוע זה ילוו את הנפגעת גם בעתיד. עם התנהגות משפילה ופורצת גבולות מסוג זה אין מקום להשלים, ובמטרה לאפשר לנשים לנוע חופשי, ללא יראה ופחד מפני עבריינים דוגמת המערער, נכון היה להורות על כליאתו, ולא מצאנו חומרה יתרה בתקופת המאסר שהושת עליו.

אי לכך, הערעור נדחה.