ע"פ 6370/96 ויצמן אריק נ. מדינת ישראל

המערער הורשע על פי הודאתו בחמש עבירות של הדחת קטין לסמים מסוכנים מסוג מריחואנה, בשלש עבירות של סחר בסם ובבעילת קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, ונידון לשבע שנות מאסר מהן חמש שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך שלש שנים. כמו כן הופעלו כנגד המערער שני מאסרים על תנאי של ארבעה חדשים וחודש אחד, בחופף למאסר בפועל שהוטל.

בבית משפט קמא הגיעו הצדדים לכלל הסדר טעון, לפיו תטען התביעה להטלת עונש מאסר בפועל לתקופה שבין שנתיים לחמש שנים. בית המשפט החליט, כאמור, להטיל על המערער מאסר בפועל בשעור הגבוה של חמש שנים. השופט נימק את החלטתו בשניים:

א.הצורך לגונן על קטינים מפני המערער.

ב.היות המערער בעל הרשעות קודמות רבות בתחום הסמים, הרכוש, האלימות ומעשים מגונים.

לקראת הדיון בערעור הוגש לנו תסקיר משלים של שרות המבחן ובנוסף לטעוני באי כוח הצדדים, שמענו גם את דברי המערער עצמו.

התמונה העולה מכל האמור היא עגומה ביותר. המערער ננטש על ידי הוריו עוד בגיל צעיר ומאז ועד עתה הוא נמנה על עלובי החיים.

למרות הרשעותיו הקודמות, מדובר במאסרו הראשון של המערער. התסקיר שהוגש לנו, כאמור, חיובי בעיקרו. המערער מתפקד בכלא בצורה תקינה ומסתבר כי הפיק תועלת רבה הן נפשית והן שיקומית במהלך תקופת המאסר שריצה עד כה. שרות המבחן המליץ בפנינו על הפחתה מסוימת ממאסרו על מנת לעודד את המערער לעשות להמשך שיקומו.

בחנו את טעוני הצדדים והתסקיר המשלים והגענו לכלל מסקנה כי יש מקום להתערבותנו בעונש שהושת על המערער באופן שיתן בטוי לשינוי החיובי שחל אצל המערער.

אשר על כן החלטנו לבטל את גזר-הדין של בית משפט קמא וגוזרים על המערער עונש של שש שנות מאסר מהן ארבע שנים יהיו לרצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך שלש שנים, ובתנאי כפי שקבע בית משפט קמא.