ע"פ 6378/11 מוחמד בסול נ. מדינת ישראל

המשנָה לנשיא מ' נאור :

1.

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא

ת' כתילי ) ב-ת"פ 31720-06-11 מיום 19.7.2011. המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתו בעובדותיו של כתב אישום מתוקן, בעבירות של שוד והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. נגזרו עליו 27 חודשי מאסר בפועל, 13 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ₪ ופיצוי למתלוננת בסך 3,000 ₪. כן הופעל מאסר מותנה למשך 5 חודשים אשר נגזר על המערער בעבר. בית המשפט הורה כי 3 חודשים מן המאסר המותנה ירוצו במצטבר, והיתרה באופן חופף, כך שהמערער ירצה בסך הכל 30 חודשי מאסר בפועל. הערעור מופנה נגד חומרת העונש.

כתב האישום המתוקן

2.

ביום 16.6.2011 בסביבות השעה 11:30 עמדה מ"ב (להלן: המתלוננת ) בתחנת אוטובוס בנצרת, כשבידה מכשיר סלולארי מסוג i-Phone . על פי כתב האישום המתוקן, המערער הגיח מאחורי המתלוננת, אחז במכשיר הסלולארי בחוזקה, והחל לתלוש אותו מידה. המתלוננת ניסתה להתנגד, אך המערער גבר עליה, חטף את המכשיר הסלולארי ונמלט בריצה מן המקום. כוחות משטרה הוזעקו למקום, ובאמצעות מחשב נייד שנטלו מעובר אורח, איתרו את המכשיר הסלולארי על ידי תוכנה שהייתה מותקנת עליו. השוטרים איתרו את המערער ובאו לעוצרו. משהבחין בהם המערער, ולאחר שהזדהו בפניו כאנשי משטרה, החל המערער לברוח בריצה, ולבסוף נעצר בידי השוטרים.

3.

בגין האמור יוחסו למערער עבירות של שוד (עבירה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977) והפרעה לשוטר במילוי תפקידו (עבירה לפי סעיף 275 לחוק זה).

ההליכים בבית המשפט המחוזי

4.

המערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע בהסדר טיעון מבלי שהושגה הסכמה לעניין העונש. המשיבה טענה כי יש להטיל על המערער מאסר בפועל לתקופה ממושכת, ולהפעיל מאסר מותנה בן 5 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו. המערער טען באמצעות בא כוחו כי ביצע עבירה הנמצאת ברף הנמוך של עבירת השוד, מבלי שהופעלה כל אלימות כלפי המתלוננת.

5.

בית המשפט קבע כי עבירות הרכוש הן עבירות נפוצות, שיש לתת להן מענה בדמות ענישה מרתיעה והולמת. עוד ציין בית המשפט את עברו הפלילי של המערער, הכולל עבירת מעשה מגונה בכוח מלפני כעשר שנים, בגינה ריצה המערער מאסר בפועל בן 4 חודשים; ועבירות התפרצות לבניין, תקיפה ואיומים משנת 2009, בגינן ריצה המערער מאסר בפועל בן 16 חודשים. בגין העבירות משנת 2009 אף נגזרו על המערער 5 חודשי מאסר על תנאי, אותם ביקשה המשיבה כאמור להפעיל בתיק שלפנינו. לאחר ששקל בית המשפט את הודאתו של המערער, את עברו הפלילי המפורט לעיל ואת טיב העבירות שבוצעו, גזר עליו בית המשפט כאמור 27 חודשי מאסר בפועל, 13 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ₪ ופיצוי למתלוננת בסך 3,000 ₪. עוד הורה בית המשפט כי יופעל המאסר המותנה, וכי 3 חודשים ממנו ירוצו במצטבר והיתרה באופן חופף – כך שהמערער ירצה בסך הכל 30 חודשי מאסר בפועל.

הערעור

6.

המערער מבקש כי עונש המאסר שהוטל עליו יקוצר באופן משמעותי. לטענתו, העונש סוטה באופן משמעותי מרף הענישה המקובל בעבירות מסוג זה, שכן לא הופעלה כל אלימות והמתלוננת לא נפגעה פיזית מן המעשה. המערער טוען כי אמנם הפעיל כוח לצורך חטיפת המכשיר, אך לא פעל באלימות כלפי המתלוננת ולא איים עליה. עוד מציין המערער כי המכשיר הסלולארי הוחזר בסופו של דבר למתלוננת. לטענת המערער, יש לתת משקל להודאתו המהירה שחסכה בזמן שיפוטי. באת כוח המערער עמדה בדיון על כך שהמערער החל לאחרונה בין כותלי בית הסוהר בטיפול גמילה אשר בוודאי יועיל להפחית את מסוכנותו.

7.

המדינה תומכת בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. הוגש בדיון גזר דין שניתן נגד המערער ב-ת"פ 18450-05-09 בו נגזר דינו של המערער בגין התפרצות לחנות וגניבת פריטים שונים, ובהם 28 מכשירים סלולאריים. המדינה מצביעה על חיבתו היתרה של המערער למכשירים סלולאריים שבאה לידי ביטוי גם בהליך הנוכחי.

דיון והכרעה

8.

העונש שהוטל אינו קל. עם זאת לא ראינו הצדקה להתערב בו. העונש הוטל לא רק בגין מעשה השוד אלא גם בגין בריחתו של המערער מן השוטרים. למערער עבר פלילי, וכפי שראינו הוא ביצע כבר עבירה הנוגעת למכשירים סלולאריים. מעבר לכל אלה מותר לבית המשפט להביא בחשבון כי עבירה מסוימת הופכת למכת מדינה. נראה גם כי המערער יפיק דווקא תועלת מהליך הגמילה שהוא עובר במסגרת המאסר, הליך שאולי ימנע ממנו בעתיד לחזור לבצע עבירות.

9.

הערעור נדחה.