פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6379/17 אברהם אתאל נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור על הכרעת הדין לאחר שהמערער חזר בו, וקיבל בחלקו את הערעור על גזר הדין. נקבע כי לאור קבלת האחריות ונסיבותיו האישיות יופעלו מחצית מעונשי המאסר על תנאי בחופף ומחציתם במצטבר, כך שירצה 40 חודשי מאסר בפועל במקום 44.

העובדות

המערער הצית קרטונים בחזית חנות סגורה ליד שעות הלילה לאחר שאיים על בעל העסק כי ישרוף אותה, לאחר שביקש לקבל בגדים ונעליים שהשאיר שם. לאחר מכן איים על בעל העסק, הניף אבן לעברו, קילל ואיים על שוטרים והעליב שוטרת. המערער חזר בו מהערעור על הכרעת הדין, והערעור על גזר הדין התקבל בחלקו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקל בגזר הדין של המערער שהורשע בהצתה, בהעלבת עובד ציבור ובאיומים?
  2. 2.האם יש להפעיל את עונשי המאסר על תנאי בחופף או במצטבר לעונש המאסר שנגזר?

הלכות

  1. 1

    קבלת אחריות, גם בשלב מאוחר, ונסיבות חיים קשות הן שיקולים המצדיקים הקלה בענישה לצד חומרת המעשה והעבר הפלילי.

    ״קבלת אחריות אם גם בשלב כה מאוחר, חיי דחק וצער, אל מול חומרת המעשה והעבר הפלילי הכבד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הצתה
  • העלבת עובד ציבור
  • איומים
  • גזר דין
  • קבלת אחריות
  • עבר פלילי
  • חופף
  • מצטבר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

6379/17

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופטת י' וילנר

כבוד השופט ע' גרוסקופף

המערער:

אברהם אתאל

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על פסק הדין

של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 11.7.2017 בת"פ 26513-06-16 שניתן כל

ידי כבוד השופטת ד' כהן

תאריך הישיבה:

ז' בתמוז התשע"ח

(20.6.2018)

בשם המערער:

עו"ד עמית דויטשר

בשם המשיבה:

עו"ד מורן פולמן

פסק-דין

השופט נ' סולברג :

המערער הורשע בהצתה, בהעלבת עובד ציבור, ובשתי עבירות של איומים. אלו הם מעשיו: בצהרי יום 6.6.2016 הגיע המערער לחנות למכירת מצלמות אבטחה ומערכות מתח נמוך באשקלון. החנות היתה אז בשיפוצים. המערער פנה לאחד משני בעלי העסק, אמר לו שהשתחרר לאחרונה מבית הסוהר ולפני שנכלא נהג לישון בחנות, וכעת חזר על מנת לקחת בגדים ונעליים שהשאיר בחנות. המערער איים על בעל העסק, שאם לא יקבל את הבגדים – ישרוף את החנות. באישון ליל, אחרי השעה 03:00, חזר המערער לחנות שהיתה סגורה וריקה מאדם, כשבידיו קרטונים. המערער הצית את הקרטונים בחזית החנות כשהם מונחים על גבי רצפת עץ, גרם לדליקה ועזב את המקום. האש כבתה מעצמה, הזנק שנגרם הוערך בכ-8,000 ₪. כשהגיע בעל העסק אל החנות בשעת בוקר, זיהה את המעשה במצלמת האבטחה ודיווח למשטרה שהוא רואה את המערער צועד בקרבת מקום. בעל העסק הלך בעקבותיו, ובתגובה הרים המערער אבן והניף אותה לעבר בעל העסק. שוטרים הגיעו למקום, קראו למערער לעצור ולהשליך את האבן. המערער עשה כן, עלה לניידת, קילל ואיים עליהם כי אם יגעו בו, ידביק אותם בהפטיטיס. המערער הוסיף וקילל שוטרת, ועשה כן בגסות.

עונשו של המערער נגזר ל-36 חודשי מאסר בפועל, הופעלו לחובתו שני עונשי מאסר על-תנאי למשך 8 חודשים ו-4 חודשים בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר הנ"ל, כך שסך הכל נגזר עליו לרצות 44 חודשי מאסר. עוד שני עונשי מאסר על-תנאי נגזרו עליו (12 חודשים לעבירת ההצתה, 7 חודשים לעבירה אחרת שבה הורשע), והוא חוייב בתשלום פיצוי כספי למתלוננים בסך של 3,000 ₪.

המערער ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין.

למקרא נימוקי הערעור ואלו שבאו בתשובה, למשמע דברי ב"כ הצדדים, הבהרנו במהלך הדיון אתמול שאין כל ממש בערעור על הכרעת הדין. בהמלצתנו, חזר בו המערער מן הערעור על הכרעת הדין. במובן זה, אמנם בשלב מאוחר, קיבל המערער אחריות על אשר עשה.

אשר לגזר הדין – סברנו כי הוא נוטה במקצת לחומרה. אמנם לחובת המערער עבר פלילי 'עשיר' – 45 הרשעות עד לזו הנוכחית, ועוד 3 אחריה. ברם, באיזון הכולל (יותר מקורטוב של רחמים, קבלת אחריות אם גם בשלב כה מאוחר, חיי דחק וצער, אל מול חומרת המעשה והעבר הפלילי הכבד), סברנו כי נכון יהיה להקל קמעא באופן שמחצית מעונשי המאסר שהופעלו (8 ו-4 חודשים בחופף זה לזה) יופעלו בחופף, ומחציתם במצטבר לעונש המאסר שנגזר על המערער (36 חודשים), כך שירצה בפועל

40 חודשי מאסר. שאר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.

ניתן

היום, ח' בתמוז התשע"ח (21.6.2018).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1קבלת אחריות, גם בשלב מאוחר, ונסיבות חיים קשות הן שיקולים המצדיקים הקלה בענישה לצד חומרת המעשה והעבר הפלילי.