ע"פ 6413/03 יששכר מיכלאשווילי נ. מדינת ישראל

השופט י' טירקל:

1.בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע את המערער על פי הודייתו בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וגזר עליו עונש מאסר לתקופה של 4 שנים לריצוי בפועל, בניכוי תקופת מעצרו, וכן מאסר מותנה לתקופה של 12 חודשים. עוד הפעיל מאסר מותנה לתקופה של 6 חודשים שהיה תלוי על המערער, מחציתו במצטבר ומחציתו בחופף. מדובר בהחזקה של סם מסוכן מסוג הרואין שלא לצריכה עצמית במשקל של 99.98 גרם.

המערער ערער על חומרת עונשו.

2.בא כוח המערער, בהודעת הערעור ובטענותיו לפנינו, עמד על מצבו האישי של המערער, שהוא אב לבת קטנה ולא מכבר נולד לו בן, על מצבו הכלכלי הקשה, על מצבו הבריאותי – בעקבות שתי תאונות דרכים שעבר – ובעיקר עמד על הדברים המעודדים שצוינו בתסקיר שרות המבחן מיום 2.12.03, בדבר המאמצים שהוא משקיע לתקן את עצמו ונסיונותיו לתפקד באופן חיובי במהלך מאסרו. כפי שהודגש בתסקיר, הוא "משכיל לתפקד באופן חיובי בבית הסוהר ומגייס כוחות לשם כך".

למותר להרבות דברים על חומרת העבירה שעבר המערער. בעברו של המערער גם שש הרשעות קודמות, לרבות עבירות סמים. בשל העבירה האחרונה שבהן, שהיתה סחר בסם מסוכן, ריצה 5 חודשי מאסר בעבודות שרות; העבירה שעליה הוא נותן את הדין עתה נעברה במהלך ביצוע עבודות השרות. במצב דברים זה אין לומר כי העונש שנגזר על המערער "מופלג בחומרתו", כפי שטען בא כוחו. לדעתנו, אין הוא חורג מרמת הענישה המקובלת במידה המצדיקה את התערבותנו. עם זאת, בשל הסיכוי כי הפעם למד המערער את הלקח שהיה עליו ללמוד מכבר, נראה לנו שיש מקום להקלת מה בעונשו על מנת להושיט לו יד תומכת ומעודדת בהמשך דרכו בחיים.

3.לפיכך אנו מתקנים את גזר דינו של בית המשפט המחוזי במובן זה שעונש המאסר המותנה שהופעל יופעל כולו באופן חופף לעונש המאסר שנגזר. יתר חלקי פסק הדין יעמדו בעינם.