ע"פ 6427/08 אברהם מרהטו נ. מדינת ישראל

לפנינו ערעור על גזר הדין שהושת על המערער בגין הרשעתו על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בעבירות של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, שבוצעה כלפי קשיש וגניבה ממנו. העונש שנגזר על המערער הביא בחשבון את הרקע האישי הקשה שלו, ומטעם זה הקל עימו ככל שניתן. מדובר באדם שבעברו הרשעות קודמות רבות בעבירות אלימות ורכוש וכנגדו היו תלויים ועומדים שני מאסרים על תנאי בני הפעלה של 15 חודשים ו-9 חודשים. בהסדר הטיעון שנערך עם בא-כוח המערער סוכם כי התביעה לא תבקש מאסר העולה על שלוש וחצי שנים בגין העבירות בהן הורשע והסניגוריה תבקש עונש שאינו עולה על שנה וחצי. בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש

של שלוש שנים שהוא נמוך מהרף העליון שביקשה התביעה וכן הפעיל את שני עונשי המאסר על תנאי בחופף לתקופה שגזר, כך שהמערער לא ירצה יותר משלוש שנות מאסר.

אשר לצורך בשיקום ובסיוע למערער כטענת סניגורו של המערער, אלה יוכלו להתקיים רק אם המערער ישתף פעולה עם הגורמים המטפלים בכלא, כדי שיסייעו להליך הגמילה והשיקום שהוא זקוק להם. הליך זה לא יוכל להתקיים בלי שיתוף פעולה ולא נותר אלא לקוות שהוא אכן יקבל עליו את שיתוף הפעולה הנדרש כדי לנצל את תקופת מאסרו לצורך מאמצי השיקום.

הערעור נדחה.