ע"פ 6470/18 פיראס אלעומרי נ. מדינת ישראל

השופט נ' הנדל:

המערער הורשע בעבירות שונות על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסכם טיעון. הוא נדון, בין היתר, למאסר בפועל לתקופה ממושכת. העבירה העיקרית בה הורשע היא קשירת קשר לביצוע עבירה, בדמות תכנית לביצוע רצח על רקע בטחוני.

בנסיבות העניין, נכון יהיה להטיל על המערער מספר שנות מאסר לשם הרתעה כללית ופרטנית. עם זאת, אין להתעלם מכך שעל פי כתב האישום המתוקן – דהיינו בגדר עובדה מוסכמת – המערער הוא אשר גרם לכך שבסופו של דבר לא עברה התכנית את שלב הקשר, כאשר הוא משכנע את שותפיו כי יש לנטוש את התכנית. לכך משקל הן בהיבט ההלימה והן בהיבט של הכוונת התנהגות, ולא עולה כי ערכאה קמא נתנה משקל ראוי לעניין זה. המדינה סבורה כי המערער היה גורם מוביל במסגרת התכנית; אך דווקא בשל כך, החלטתו לעצור את העניין – ולמעשה לא לאפשר את הוצאת התכנית אל הפועל – מצדיקים התערבות. יצוין שלא עולה כלל כי התכנית הגיעה לפסים מוחשיים ויצירת סכנה לציבור. התוצאה חייבת לתת לכך ביטוי מן הצד האחד, ולחומרה שבמעשי המערער מן הצד השני. באת כוח המדינה אף הודיעה כי לנוכח האמור, אין התנגדות להתערבות מסוימת לעניין העונש, גם אם לא במידה שלה טען המערער.

סוף דבר, אנו מחליטים לקבל את הערעור באופן שעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער יעמוד על חמש וחצי שנים. יתר ההוראות והעונשים שנגזרו עליו יעמדו בתוקף.