פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
6482/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער:
נאיף ג'ברין
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 4.7.06, בתיק פל.
8250/05, שניתן על ידי כבוד השופט א' ואגו
תאריך הישיבה:
ב' בתמוז התשס"ז
(18.06.07)
בשם המערער:
עו"ד זילברמן שמואל
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן למבוגרים
עו"ד אבי וסטרמן
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 21.6.05 פרץ המערער לרכב חונה בערד והחל נוהג בו. שוטר שהבחין במערער דרש ממנו לעצור, אולם הוא התעלם מהדישה ונמלט בנסיעה מהירה, שלעתים הגיעה ל- 150 קמ"ש . נטען, כי במהלך בריחתו ביצע המערער שורה של עבירות תעבורה, וביניהן, נהיגה בנתיב הנגדי מקום שקיים קו הפרדה, ועקב כך נאלצו נהגים שנקלעו לדרכו לסטות לשוליים או לבלום בלימת חירום כדי להימנע מפגיעה.
בסופו של דבר סטה המערער לדרך כורכר, ובראש זוהר נטש את הרכב ונמלט רגלית.
בגין עובדות אלו בהן הודה, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירות של פריצה לרכב, גניבת רכב, הפרעה לשוטר וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. בהמשך, ולאחר שלבית המשפט הוגש תסקיר מבחן והצדדים טענו לעונש, נדון המערער ל-40 חודשי מאסר, מאסר על-תנאי, פסילה בפועל של רישיון הנהיגה למשך 5 שנים, ופסילה על תנאי של 24 חודשים.
בא-כוחו המלומד של המערער, עו"ד ש' זילברמן, סבור כי העונש שהושת על שולחו הנו חמור למדי, ברם, זו אינה השקפתנו. המערער, חרף גילו הצעיר, בחר להיות מעורב במעשים אשר היו עלולים להסתיים בתוצאה קשה. הוא גנב רכב, נהג בו שלא ברשות, נמנע מלציית לשוטרים, ותוך כדי כך הוא סיכן את חייהם של נהגים תמימים אשר לרוע מזלם נקלעו לדרכו. תופעה זו של נהיגה מופקרת, בשנים שבהן תאונות הדרכים הפכו לנגע ממאיר, חייבת היתה לזכות בענישה מחמירה, במיוחד כאשר אינה עוד נחלתם של בודדים. נוכח האמור, העונש שהושת על המערער אינו חמור כלל, והוא נגזר מרמת הענישה הנוהגת.
הערעור נדחה.
ניתנה היום, ב' בתמוז
התשס"ז (18.06.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט