ע"פ 6518/09 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בכתב אישום מתוקן שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נטען, כי בתאריך 24.8.05 ביצע המערער עבירות מין – אינוס ומעשה מגונה – בבתו, ילידת שנת 1984 (להלן המתלוננת). על פי גרסת המשיבה, הגיע המערער לדירה בה התגוררה המתלוננת עם אמה, הפשיטה מבגדיה תוך שימוש בכח ובעל אותה. בהמשך אותו יום שב המערער לדירת קורבנו וביצע בה מעשים מגונים.

המערער הודה בכל אלה, ולאחר שהורשע דן אותו בית המשפט המחוזי לשש שנות מאסר ושנתיים מאסר על-תנאי.

המערער משיג בפנינו על חומרת העונש שהושת עליו, תוך שהוא מפנה לאלה: השהוי בהגשת כתב-האישום (בשנת 2008); לבית המשפט קמא הוצגו הרשעות של המערער שחלה עליהן התיישנות; בעקבות האירועים שיוחסו לו, נותק הקשר בין המערער למשפחתו; רמת מסוכנותו המינית נמוכה. מנגד, משיגה המדינה על קולת העונש.

לא מצאנו בנימוקי המערער עילה להקל עמו. ראשית, משום שכל שנטען בפנינו הובא בחשבון גם על ידי בית המשפט המחוזי. שנית, וזה העיקר, העונש שהושת על המערער אינו חמור כלל ועיקר נוכח העבירות הקשות בהן הורשע. אדרבא, אנו סבורים כי העונש נוטה לקולא יתרה עד שאין בו מענה הולם לנסיבות האירועים, לסבלה הקשה של הקורבן ולצורך להרתיע את הרבים מפני מעשים דומים. המערער כפה את עצמו על בתו, בשר מבשרו, כדי לפרוק בה את יצרו, ועל התנהגות אכזרית ונפשעת זו היה נכון להגיב בענישה חמורה מזו שיושמה על ידי בית המשפט המחוזי. לפיכך, ולאחר ששמנו לנגד עינינו את ההלכה לפיה אין בית משפט שלערעור ממצה את הדין עם נאשם, אנו דוחים את הערעור בע"פ 6518/09, ומקבלים את הערעור בע"פ 6731/09, במובן זה שתקופת המאסר בפועל בה ישא המערער תעמוד על 8 שנים. המאסר המותנה אותו קצב בית המשפט המחוזי, יעמוד בעינו. אנו מוסיפים ומחייבים את המערער, מכוח סמכותנו לפי סעיף 77(א) לחוק העונשין, התשל"ז 1977, לפצות את המתלוננת בסכום של 50,000 ש"ח.