ע"פ 6531/01 ג'מאל אל עמאר נ. מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקש בעבירה של חטיפה לשם סחיטה, כליאת שווא, דחיפה הגורמת לחבלה של ממש בנסיבות מחמירות ונהיגה ללא רשיון נהיגה. ההרשעה נסמכת על עדותו של המתלונן על-פיה נחטף ברכב, נחבט, הוסע לחורשה, נקשר לעץ וכוסה בראשו בכאפיה ומעליה שקית ניילון, וכך הושאר במקום - הכל במטרה לסחוט ממנו כספים שהמבקש סבר שהם מגיעים לו מאביו של המתלונן. לעדות המתלונן מצא בית המשפט המחוזי סיוע בעדותם של שניים שפגשו בו סמוך לאחר המקרה, ובהם אביו, ובסימנים שנמצאו בגופו ובחפצים שנותרו בשטח. כן מצא תמיכה מסויימת לעדות המתלונן בדברים שאמר המבקש עצמו.

בית המשפט המחוזי דן את המבקש למאסר לתקופה של ארבע שנים, מתוכה 20 חודשים לריצוי הפועל. כנגד הכרעת הדין וכנגד גזר הדין הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה, הוא מבקש להורות על עיכוב ביצוע גזר הדין עד להחלטה בערעור. הוא סבור כי יש לו סיכויי הצלחה טובים בערעור, לאור סתירות מסויימות שנתגלו בעדויות עד התביעה, והוא סבור גם שגזר הדין שנקבע בעניינו חמור מדי.

לאחר ששקלתי את השיקולים הצריכים לענין, ובכללם סיכויי ההצלחה של המבקש בערעור שהגיש על הכרעת הדין ועל גזר הדין, את משך תקופת המאסר שנגזרה עליו, מצד אחד, ואת העובדה שהיה משוחרר, אף כי בתנאים מגבילים, במשך תקופה ארוכה במשפטו, מצד אחר, לא מצאתי כי יש מקום לדחות את ביצוע גזר הדין. עם זאת אני מורה למזכירות לקבוע מועד מוקדם לשמיעת הערעור. העורר יתייצב לריצוי מאסרו בתחנת המשטרה של זכרון-יעקב, ביום 5.9.2001 בשעה 10:00. הערבויות שהומצאו בבית המשפט המחוזי יעמדו בעינן עד תחילת ריצוי עונש המאסר.