פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6568/01 מוחמד אלסחראנה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · אחידות הענישה בין שותפים לעבירהערעור על חומרת העונש שהוטל על ידי בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הודה בהסדר טיעון בעבירות סחר בכלי-רכב גנובים ושהייה שלא כדין, ונגזרו עליו 50 חודשי מאסר בפועל. בערעורו טען להקלה מכוח עקרון אחידות הענישה בהשוואה לשותפו שנידון לעונש קל יותר. בית המשפט דחה את הערעור, בקובעו כי הפער מוצדק נוכח הרשעותיו הקודמות של המערער ודומיננטיותו בעבירה.

העובדות

המערער הודה בהסדר טיעון בביצוע עבירות סחר בכלי-רכב גנובים, מכר לסוכן משטרתי ארבעה כלי-רכב והציע למכור ארבעה נוספים, כשהוא שוהה בישראל שלא כדין. שותפו לאחת מן העבירות נגזר עליו עונש של 12 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי גזר על המערער 50 חודשי מאסר בפועל ומאסרים על תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקל בעונשו של המערער מכוח עקרון אחידות הענישה בשל עונש קל שנגזר על שותפו לאחת מן העבירות?

הלכות

  1. 1

    הפער בין העונשים מוצדק כאשר לאחד הנאשמים הרשעות קודמות בעבירות דומות והשני בעל עבר נקי, ובהיותו השותף הדומיננטי בעבירה.

    ״הפער בין עונשו של המערער, שלחובתו הרשעות קודמות בעבירות דומות, לבין שותפו למכירת אחת מארבע המכוניות, בעל העבר הנקי, הוא מוצדק.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אחידות הענישה
  • עונש
  • סחר בכלי-רכב גנובים
  • הסדר טיעון
  • הרשעות קודמות
  • שירות המבחן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית-המשפט העליון

בשבתו כבית-משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

6568/01

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט י' טירקל

כבוד השופט י' אנגלרד

המערער

:

מחמד אלסחראנה

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

ערעור

על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 23.7.01 בת"פ 40378/00,

שניתן

על-ידי כבוד השופט ז' כספי

תאריך הישיבה:

כ"ד

בתמוז תשס"ב

(

4.7.02

)

בשם

המערער

:

עו"ד השאם אבו שחאדה

בשם

המשיב

ה:

עו"ד נעמי כץ

בשם

שירות-המבחן: גב' ברכה וייס

פסק-דין

המערער הודה, בגדר הסדר טיעון בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בביצוע שורה של עבירות סחר בכלי-רכב גנובים, שבגדרן מכר לסוכן משטרתי ארבעה כלי-רכב והציע למכור ארבעה כלי-רכב נוספים, בשעה ששהה בישראל שלא-כדין. על-פי הסדר הטיעון ביקשה התביעה להטיל עליו שש שנות מאסר, והמערער ביקש להקל עמו, בהתחשב בעונש הקל בן 12 חודשים, שנגזר על שותפו לאחת מן העבירות.

בית-המשפט המחוזי דן אותו ל50- חודשי מאסר בפועל וכן ל24- חודשי מאסר על-תנאי שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע, וששה חודשי מאסר על-תנאי שלא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

בערעורו על חומרת העונש טוען המערער, כי עקרון אחידות הענישה מחייב להקל עמו.

טענה זו לא נוכל לקבל. שכן, הפער בין עונשו של המערער, שלחובתו הרשעות קודמות בעבירות דומות, לבין שותפו למכירת אחת מארבע המכוניות, בעל העבר הנקי, הוא מוצדק. לעניין זה יש להוסיף, שבית-המשפט המחוזי ציין שגם בעבירה זו היה המערער השותף הדומיננטי.

אשר-על-כן, אף בהתחשב בחרטתו, כעולה מתסקיר שירות-המבחן, איננו רואים מקום להקל בעונשו.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ד בתמוז תשס"ב

(4.7.02).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הפער בין העונשים מוצדק כאשר לאחד הנאשמים הרשעות קודמות בעבירות דומות והשני בעל עבר נקי, ובהיותו השותף הדומיננטי בעבירה.