ע"פ 6590/98 פלוני נ. מדינת ישראל

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

1.המערער חזר בו מן הערעור על הכרעת הדין המרשיעה באופן שהערעור סב על חומרת העונש בלבד.

2.המערער הורשע, בשני אישומים, בניסיון לביצוע מעשה סדום, עבירה לפי סעיף 347(ב) + סעיף 345(ב)(1) + סעיף 345(א)(1) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז1977- (להלן: החוק); במעשה סדום, עבירה לפי סעיף 347(ב) + סעיף 345(ב)(1) + סעיף345(א)(1) לחוק; במעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(ב) + סעיף 345(ב)(1) + סעיף 345(א)(1) לחוק; ובאיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק. הוא נדון ל7- שנות מאסר, מתוכן 5 שנים בפועל בניכוי תקופת מעצרו והיתרה על תנאי, שלא יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה על אחד הסעיפים שבסימן ה' ("עבירות מין") לפרק י' ("פגיעות בגוף") לחוק, או עבירה לפי סעיפים 192, 329, 333, 334, 335, 380, 381, 382, או כל עבירה אחרת שבוצעה באלימות או שהאלימות היא אחד מיסודותיה.

3.את העבירות בצע בקטין כבן 11 בהיות הוא עצמו כבן 15 שנים.

העבירות חמורות ביותר. בדיקות המחלקה לבריאות הנפש בהיותו בכלא הביאוה למסקנה כי אין לאשר לו חופשות בגלל מסוכנותו. לשירות המבחן אין המלצות לגביו.

4.עד כה ריצה המערער חלק ניכר מתקופת המאסר לה נידון.

5.נתנו דעתנו לכל הטענות שהועלו על ידי הסניגורית המלומדת. בין השאר, טענה היא כנסיבה מקלה, כי המערער היה נתון להתעללות בבית הכלא. מסתבר כי הוא עצמו התעלל בבית הכלא בקטינים והועבר לכלא השרון. מתעודות "מרכז חינוך 'השרון'", שהמערער השתתף בפעילות מטעמו, במסגרת מאסרו, עולה, כי הוא מתקדם יפה בלימודים ובכלל, ומכאן שתקופת המאסר עשויה להועיל לו ולא להזיק.

לאור העבירות וטיבן ולאור יתר הנסיבות אין אנו סבורים כי יש מקום להתערב בעונש שהושת על המערער ואנו דוחים את הערעור.