ע"פ 6595/04 ליאור חזיזה נ. מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש בת"פ 40281/03 על-פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, וזאת עד למתן פסק-דין בערעור.

המבקש הורשע על-פי הודייתו בעבירות של ביצוע שוד בחבורה והתפרצות לבניין ונדון לשנתיים מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי, קנס בסכום של 20,000 ₪ וכן הוטל עליו לפצות את המתלוננים בסכום של 40,000 ₪.

המבקש עותר לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו. לטענתו, סיכויי הערעור הנם גבוהים, שכן בית המשפט קמא לא שקל את כל השיקולים הנוגעים לעניין ולא נתן משקל מספיק למצבו המשפחתי ובמיוחד לכך שאשתו עומדת ללדת בעוד שלושה חודשים, וכן למחלת אביו.

על-פי אמות המידה הנוהגות בעניין עיכוב ביצוע עונש מאסר כפי שנקבעו בפסיקה (ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241), אין מקום לעכב את ביצוע העונש במקרה הנוכחי.

מדובר בעבירת חמורה של שוד לגביה קיים אינטרס ציבורי מיוחד בביצוע מיידי של גזר הדין. המבקש אמנם היה משוחרר עד למתן פסק הדין אך כל אותה עת עמדה לזכותו חזקת החפות, חזקה שלאחר ההרשעה אינה עומדת לו עוד. בנוסף, הערעור נסב על חומרת העונש בלבד. בערעורים מסוג זה הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע המאסר. אשר לסיכויי הערעור אסתפק בכך שאציין, בכל הזהירות המתחייבת מהערכת סיכויי הערעור בשלב זה, שהעונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת לגבי סוג זה של עבירות. מעבר לכך, מדובר בתקופת מאסר לא קצרה, מה ששולל את החשש שהמבקש ירצה את העונש או חלק ניכר ממנו קודם שמיעת הערעור. אשר להמרת עונש המאסר בין כותלי הכלא במאסר שירוצה בעבודות שירות, נראה שהסיכוי להתערבות כה דרסטית של ערכאת הערעור בגזר הדין אינו מצדיק את עיכוב הביצוע.

השיקולים העיקריים התומכים בעיכוב הביצוע נעוצים בגילו הצעיר של המבקש, היעדר עבר פלילי ומצבה של אשתו הנמצאת בחודשי הריונה האחרונים. אולם, באיזון הכולל אני סבור שמשקלם של השיקולים התומכים בביצוע מיידי של גזר הדין גובר על השיקולים בזכות דחייתו.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 8.8.2004 עד השעה 11:00.

המזכירות תקבע את הערעור לשמיעה, ככל האפשר במהלך החודשיים הקרובים.