פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
6614/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
משה אנחיסטי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-דינו של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב, מיום 1.8.10, בת.פ. 40121-07-10, שניתן על ידי השופט דוד רוזן
תאריך הישיבה:
י' בחשון התשע"א
(18.10.10)
בשם המערער:
עו"ד אוחיון אייל
בשם המשיבה:
עו"ד מיטל בוכמן-שינדל
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בחודש ינואר 2010 גמרו המערער ושבעה אחרים אומר לתקוף את יעיש פורטל שהתגורר בבית מלון בבת-ים. את זממה ביצעה החבורה בתאריך 26.1.2010, כאשר
שבעה מחבריה נכנסו לחדרו של פורטל, בעוד שהמערער נותר לעמוד ליד המעלית כדי להבטיח שמלאכתם של חבריו לא תופרע. בכתב האישום נטען כי חבריו של המערער תקפו "בעוצמה רבה" את פורטל, וכתוצאה מכך נעקרו תשע משיניו מפיו ונגרמו לו המטומות בפניו ובפיו. רק משחשד קצין הביטחון של בית המלון במעשיהם של בני החבורה, החליטו אלה להסתלק מהמקום.
כאמור, הודה המערער בעובדות שיוחסו לו, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירה של קשירת קשר לבצע פשע וסיוע לתקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות. בהמשך, ובגדרו של הסכם טיעון, נדון המערער ל-10 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על תנאי. נגד עונש זה מופנה הערעור. נטען כי חלקו של המערער בפרשה קטן מזה של חבריו עליהם הושתו 15 חודשי מאסר בלבד; נוכח הרשעת המערער כמסייע בלבד נכון היה לגזור לו את מחצית העונש שהושת על שותפיו; לא ניתן משקל הולם להודיית המערער וחרטתו.
לא מצאנו בכל אלה עילה להקל בעונש. המערער הגיע לזירה כאחד הקושרים שהחליטו לתקוף את קורבנם, והתפקיד שנטל על עצמו היה להבטיח שמלאכתם של חבריו לא תופרע. זאת ועוד, את הסכמתו של המערער להסדר הטיעון יש לראות גם כהסכמה לכך שעונש המאסר לו עתרה המשיבה (10 חודשים), מצוי במתחם הסבירות. לבסוף, נדגיש את חומרתה של התקיפה והחבלות שנגרמו לקורבן, ולאור כל אלה יחד שוב אין ספק כי העונש אינו חמור כלל ועיקר, ולפיכך גם אין מקום להתערבותנו.
ניתן היום, י' בחשון התשע"א (18.10.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט