ע"פ 6626/03 רונן חכמון נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בדין על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שכלל תיקון לכתב האישום, בשתי עבירות של מעשה מגונה בכוח. בהתחשב בגילו הצעיר ועברו הנקי, וכן באורך התקופה שחלפה מאז האירועים ועד לסיום המשפט, הסתפק בית-המשפט המחוזי בהטלת עונש מתון של תשעה חודשי מאסר בפועל ושמונה-עשר חודשי מאסר על-תנאי. הערעור שבפנינו מופנה כנגד חומרת עונש המאסר, כשעיקר בקשתו של הסניגור המלומד הוא שתקופת המאסר הממשית שנגזרה על המערער תומר בשישה חודשי מאסר אותם יורשה המערער לרצות בעבודת שירות.

לא ראינו מקום לבקש מהמשיבה להשיב על הערעור. יצוין כי בהסתמך על המלצת שירות המבחן, שמצא את המערער זקוק לטיפול, החליט ההרכב שדן בערעור לראשונה לדחות את שמיעת הערעור למשך שישה חודשים; זאת כדי לאפשר למערער להשתלב בעזרת שירות המבחן במסגרת טיפולית ההולמת את מצבו. מן התסקיר המשלים שהוגש לנו על-ידי שירות המבחן עולה כי דחיית הדיון הייתה לשווא. המערער, שהצהיר בפני שירות המבחן על הסכמתו ונכונותו להשתתף בטיפול מתאים, ניתק את הקשר עם השירות והתוצאה הייתה שהוא לא נקלט במסגרת הטיפולית.

העונש שנגזר על המערער רחוק מלהיות חמור, ולאמיתו של דבר הוא אף נוטה לקולה ניכרת.

הערעור נדחה. על המערער להתייצב לריצוי עונש המאסר במדור הפלילי של בית-המשפט המחוזי בירושלים ביום 17.5.04 לא יאוחר מהשעה 11:00. הערבויות שהופקדו בגין שחרורו של המערער יוסיפו לעמוד בתוקפן עד לביצוע גזר הדין.