ע"פ 6629/99 איגור שולמן נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בעבירה של ניסיון לאינוס ושל ניסיון לעשיית מעשה סדום ונדון ל3- שנות מאסר בפועל ולמאסר על תנאי. הערעור הוא על הכרעת הדין ולחילופין על חומרת העונש.

עיקר חציו של הסניגור המלומד מכוונים כנגד קבלת גרסתה של המתלוננת על-ידי בית משפט קמא. אין בידינו לקבל את הטענות שהועלו על ידי הסניגור בעניין זה.

הערעור הוא כולו עובדתי. בית המשפט נתח את עדות המתלוננת בצורה יסודית ומקפת. הוא האמין לה והתרשם ממנה בצורה חיובית ביותר. הוא מצא לה חיזוקים שונים וסיוע בראיות נוספות אותן פרט. גרסתו של המערער נבדקה אף היא על ידי בית המשפט שמצא בה פרכות ושקרים שבחלקם הודה המערער עצמו.

האירועים תוארו בהרחבה על ידי בית המשפט, שקבע מערכת עובדתית הבנויה על חומר הראיות. לא זו בלבד שאין בית משפט זה נוהג להתערב בעובדות שנקבעו על ידי הערכאה הראשונה, אלא שגם אין סיבה להתערב בהן באשר הן מעוגנות היטב בחומר הראיות שהיה בפני בית המשפט.

לפיכך, דין הערעור על הכרעת הדין להידחות.

אשר לעונש, נראה, כי העונש שהושת על המערער קל במידה החורגת לקולא מנורמת הענישה לעבירות מסוג זה. בגוזרו את העונש, לקח בית המשפט בחשבון את כל הנסיבות המקלות; את אישיותו של הנאשם, את עברו, את עובדת היותו עולה חדש עם קשיי קליטה ובעיות רפואיות, את האמור בתסקיר המבחן ואת מצבו המשפחתי. אלא שלא רק שיקולים אלה עומדים לנגד עיני בית המשפט בבואו לגזור את עונשו של מי שהורשע בדין. שומה על בית המשפט להטיל על מי שמבצע מעשים כפי המעשים שבוצעו על-ידי המערער, עונש שירתיע אותו ואחרים, ויבטא את העמדה הברורה והנחרצת, לפיה אין מקום ליחסי מין תוך הפעלת אלימות וכוח. שלמות גופן, כבודן ורווחתן הגופנית והנפשית של נשים אינם הפקר ולא ניתן לרמוס את אלה ברגל גסה מבלי להיענש בצורה הולמת, שיהא בה גם כדי להביע את סלידת החברה מהתנהגות נפשעת כזו.

הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין, נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 9.11.99 עד לשעה 10:00.