פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
6636/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
טיגאב וואסה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע, מיום 07.07.09, בת.פ. 8265/08, שניתן על ידי השופטת צ' צפת
תאריך הישיבה:
י"ב באייר התש"ע
(26.04.10)
בשם המערער:
עו"ד סמילה הרצל
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן
עו"ד ע' מנחם
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיף 335(א)(1)(2) לחוק העונשין. בעקבות כך נדון המערער ל-4 שנות מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 5000 ש"ח.
האירוע שעמד בבסיס הרשעת המערער התרחש בתאריך 1.11.08, בשעת לילה מאוחרת, באילת. בין היילאב גטנט לבין מיכאל לגסה פרץ ויכוח שבמהלכו החליפו השניים מהלומות. המערער, חברו של היילאב, שלף בשלב כלשהו סכין שנשא עמו ודקר את מיכאל מספר דקירות בפלג גופו העליון. כתוצאה מכך הובהל מיכאל לבית חולים שם נזקק להתערבות כירורגית ואשפוז במשך מספר ימים.
הערעור שבפנינו מופנה כנגד העונש. המערער סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו יתר על המידה, תוך שהוא נמנע מלתת משקל הולם לאלה: עברו הנקי, אורח חייו הנורמטיבי, היותו אב לילד שנולד בחודש יולי 2009, שירותו בצה"ל חרף נכותו, הודאתו והחרטה שהביע.
אין בידינו להקל בעונשו של המערער. הוא חטא בעבירה אשר חומרתה מופלגת, כאשר התערב בויכוח לא-לו, ותקף אדם תוך שימוש בסכין. ריבוי הדקירות והמקום אליו כוונו (פלג גופו העליון של הקורבן), עלולות היו להסתיים בתוצאה קשה פי כמה, ואף קטלנית. מי שנושא עמו סכין ומוכן לעשות בו שימוש מסוג זה, מעיד על הסכנה המופלגת הנשקפת ממנו לציבור. בנסיבות אלו, ונוכח גל האלימות השוטף את החברה בישראל, לא גילינו בעונש חומרה יתרה, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.
ניתן היום, י"ב באייר התש"ע (26.04.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט