פסק-דין1 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 6652/00 עזאם עבד אלטיף נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · פער ענישה בין נאשמים שותפיםערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בערעור על גזר דינו של המערער בבית המשפט המחוזי בחיפה, והשאלה היחידה שנדונה הייתה פער הענישה בינו לבין אדם אחר שהיה מעורב באותה פרשה. המשיבה הציגה צידוק לפער, והערעור נדחה.

העובדות

המערער הורשע וגזר דינו נגזר בבית המשפט המחוזי בחיפה. אדם נוסף שהיה מעורב בפרשה נשא בעונש שונה מזה של המערער.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיים פער ענישה מוצדק בין עונשו של המערער לבין עונשו של אדם אחר שהיה מעורב באותה פרשה

הלכות

  1. 1

    פער הענישה בין המערער לבין האדם האחר המעורב בפרשה הוצדק על ידי המשיבה, ולכן אין מקום להתערב בגזר הדין

    ״המשיבה הניחה את דעתנו שהיה צידוק לפער הענישה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פער ענישה
  • מעורב בפרשה
  • צידוק לפער הענישה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

6652/00

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט א' ריבלין

כבוד

השופט א' א' לוי

המערער

:

עזאם

עבד אלטיף

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על גזר דינו של בית המשפט המחוזי

בחיפה

מיום 24.7.00 בת"פ 103/99 שניתן

על

ידי כבוד השופטת ש' שטמר

תאריך הישיבה:

ט"ו בשבט תשס"א

(8.2.2001)

בשם

המערער

:

עו"ד אינאס סלאמה

בשם

המשיב

ה:

עו"ד נעמי גרנות

פסק-דין

השאלה היחידה עליה בקשנו תשובה היא פער הענישה הקיים בין עונשו של המערער והאדם האחר שהיה מעורב בפרשה. המשיבה הניחה את דעתנו שהיה צידוק לפער הענישה.

לפיכך דוחים אנו את הערעור.

ניתן היום, ט"ו בשבט תשס"א

(8.2.2001)

המשנה לנשיא ש ו

פ ט ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00066520.

B01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1פער הענישה בין המערער לבין האדם האחר המעורב בפרשה הוצדק על ידי המשיבה, ולכן אין מקום להתערב בגזר הדין